אחות קטנה 3: 69

801 64 11
                                    

ארבעים וחמש דקות לפני כן בנקודת המבט של שיר

"טוב, דניאל, אני אספר לך אוקיי אבל שזה לא יגיע לא לדן ולא לבן" אמרתי.

"מבטיח"  הוא אמר בלי היסוס.

סיפרתי לו מה קרה לפני שהם חטפו אותי ומה שקרה בפסטיבל, ובסוף הוא הבין לבד שנשבר לי הלב.

"תקשיבי, אם הוא בחר להיות עם מישהי אחרת, זו לגמרי בעיה שלו" הוא אמר.

"אבל דניאל, אפשר להבין אותו קצת לא? הוא לא יודע איפה אני, סביר להניח שהוא יעבור הלאה, לא?"

"אבל אני בטוח שהוא סתם איזה אפס רודף שמלות" הוא אמר.

"הוא לא אפס והוא לא רודף שמלות" אמרתי והתחלתי קצת להתעצבן.

''אוקיי, תרגעי, בואי נלך לפארק, אוקיי? תרגעי" הוא אמר ומשך בידי אל מחוץ לבית. עלינו על אוטובוס וישבתי על אחד מארבעה כיסאות פנויים ודניאל בחר לשבת ממול לארבעה הכיסאות. הסתכלתי על הרצפה כדי שאנשים לא ייראו את הסריטות שבפניי. גם לא התעמקתי בכל האנשים שנכנסים ויוצאים מהאוטובוס. שמתי לב ששלושת הכיסאות האחרים כבר לא פנויים. פיתאום שמעתי קול מוכר אומר "שיר?" הרמתי את פניי וראיתי את הארי, הסתכלתי מי יושב לידו, וראיתי את נייל, הסתכלתי מי יושב לידי וזה היה ליאם.

"הארי!" קראתי בהתרגשות.

"שיר, זאת את?" הארי שאל והסתכלתי על נייל וליאם, הם חיבקו אותי כל אחד בנפרד.

"מה קורה פה?" שמעתי את קולו של דניאל.

נ.מ של לואי:

"הבנתי למה אתה הברחת אותם, כדי שתוכל להיות איתי לבד" אלינור אמרה יוצאת מהמכונית.

"לא, אלינור, זה לא היה בכוונה"אמרתי.

"אה, מה חשבתי שתעשה משהו רומנטי בשבילי" היא אמרה.

"לא היום, היום תסתפקי בלהיות במסעדה מפוארת" אמרתי בציניות ופתחתי את הדלת של המסעדה.

התיישבנו בשולחן וההמלצרית הביאה תפריטים.

"אז ספר לי, מי זאת השיר הזאת?" אלינור שאלה.

"סתם, אחת מהאקסיות שלי"  עניתי והמשכתי לעיין בתפריט.

"למה כולם מדברים רק עליה?" היא שאלה.

"את לא רואה חדשות?"

"רגע רגע , זאת אותה שיר שנעדרה?" היא שאלה.

"כן, זאת אותה אחת שנעדרה והבנים מצפים שאני אדע איפה היא ומתי היא נעלמה ומה קורה איתה בכוחות הקסם המופלאים שלי" אמרתי.

"היא הייתה יותר יפה ממני?" היא שאלה ולא עניתי

"אתה עדיין אוהב אותה נכון?" אלינור שאלה.

"לואי" התלוננה.

"טוב אני לא יכול, סליחה , אני ואת גמרנו" אמרתי ויצאתי מהמסעדה. עשיתי את ההחלטה הנכונה?

אחות קטנהWhere stories live. Discover now