פתאום...
"היום יום הולדת , היום יום הולדת לשיר היום יום הולדת , היום יום הולדת לשיר"
עמדו שם אמא, זאין, נייל , לואי, ליאם והארי. חייכתי אליהם ובאתי וחיבקתי כל אחד בניפרד.
"תודה רבה " אמרתי להם ודמעות אושר לא חיכו לצאת מעיני.
זאין רץ לסוף המזדרון וחזר עם עוגה בידיו.
"קדימה תעשי פו" אמר זאין .
כולם צפו בי וציפו שאביע משאלה ואכבה את הנר. חייכתי אליהם וצחקתי ולבסוף הבעתי משאלה וכיביתי את הנר.
"מה ביקשת?" לואי שאל אותי.
"אם אני אגלה לך זה לא ייתגשם" אמרתי וגיחכתי וכולם אחריי.
" אני אספר לכם כשזה ייתגשם" הוספתי .
חייכתי אליהם ועשיתי עוד סיבוב של חיבוקים.
נ.מ של זאין:
עשינו לה הפתעה מחוץ לחדר עם עוגה והכל .
היום ב19:00 יהיה אפילו יותר כיף.
הבנים , אמא ואני תכננו לקחת אותה למסעדה ולאחר מכן ניקח אותה לשחייה לילית בבריכה בבית שלנו.
זה יהיה מדהים!
כמובן שהכל יהיה מסיבת הפתעה.
- 16:00 -
אחרי המסיבה הקטנה שארגנו לה בבוקר כל אחד חזר לביתו . הבנים ואני חזרנו הבייתה .
נייל ולואי רצו למעלה לויי (WI) , ליאם הכין לעצמו קפה , הארי עשה עמידת ראש על הספה עם הרגליים על הקיר ובדק כמה זמן הוא יכול להשאר ככה עד שיקיא. אני החלטתי לצאת לשאוף קצת אוויר ויצאתי החוצה לפארק. לפתע הטלפון שלי רטט מהכיס. הוצאתי אותו וזו הייתה הודעה מאמא שלי.
' אתה יכול להסביר לי שוב את התוכנית להיום בערב? הבלונדיני הפריע לי להבין כשהסברת אתמול'
זה גרם לי לצחוק כי אי אפשר להגיד שזה לא אופייני לנייל.
'בואי ניפגש בפארק מתחת לבית שלי עוד עשר דקות'
'אין בעייה'
כשראיתי את ההודעה נעלתי את הפלאפון והחזרתי לכיס.
נ.מ של שיר:
איזה חמודים היו הבנים ואמא שלי היום בבוקר. זו בטח אמא ארגנה את הכל כי אף אחד לא יודע מתי היום הולדת שלי . חוץ מלואי!
"אני חייבת ללכת להגיד תודה ללואי" חשבתי לעצמי.
"אני יוצאת לבנים!" צעקתי לאמא שלי שהייתה במקלחת.
"בסדר" היא צעקה לי בחזרה.
*****
דפקתי על הדלת של הבית של הבנים.
זה היה נייל שפתח לי.
"היי נייל"
"היי" הוא ענה לי עם חיוך
רציתי להכנס אבל זה לא יהיה מנומס מצדי אז חיכיתי שהוא יזמין אותי להכנס.
אז היו כמה שניות מביכות ששתקנו.
"זאין לא פה" הוא אמר.
"אממ.. לא , האמת שאני צריכה את לואי" אמרתי וחייכתי אליו.
"אה כן בואי תכנסי" הוא אמר בחיוך ופינה לי את הדרך להכנס וסגר אחריי את הדלת.
חיפשתי את לואי עם העיינים בכל הקומה אבל לא ראיתי אותו. אבל כן ראיתי את הארי על הספה עושה.. עמידת ראש וכל הראש שלו אדום.
צחקתי כתגובה למה שראיתי.
"מה אתה עושה?" אמרתי והמשכתי לגחך.
"תחרות" הוא אמר וחייך ... איכשהו.
הסתכלתי מסביבי ולא ראיתי אף אחד.
"אממ... עם מי?" אמרתי וצחקתי צחוק קטן .
"עם עצמי. זה לא ברור?"
המשכתי לצחוק. "אוקיי... בהצלחה לך. איפה לואי?"
"למעלה" הוא אמר בקושי.
"אוקיי תודה" אמרתי והתכוונתי ללכת לכיוון המדרגות וראיתי את ליאם.
" היי ליאם" אמרתי לו וחייכתי.
" מה קורה שיר?" שאל וחייך.
"בסדר. נראה לי שאתה הכי נורמאלי פה, לפי מה שאתה עושה" אמרתי וגיחכתי.
"לא נכון" שמעתי את הארי צועק מהסלון.
אני וליאם צחקנו ביחד.
"טוב אני עולה ללואי" אמרתי ורצתי למדרגות.
עליתי למעלה וראיתי כמה שהבית גדול. בקומה השנייה היה סלון קטן והוא היה סוג של כיכר לכל החדרים. עליתי וראיתי את לואי משחק עם נייל ויי (WI)
"היי" אמרתי והתיישבתי בספה לידם.
"היי שיר" לואי אמר וחיבק אותי.
"רציתי לומר לך תודה על בבוקר. אני יודעת שאתה ארגנת את זה כי רק אתה ואמא שלי ידעתם מזה " אמרתי לו אחרי שניתקתי את החיבוק.
אין לכם ממה להיות במתח פה פשוט לא היה לי איפה לעצור :)
YOU ARE READING
אחות קטנה
Fanfictionיי אני שיר, אני בת 13 , יש לי בעית גדילה, זאת אומרת שאני נמוכה לגילי ולא מתפתחת מהר בכלל... אני בערך מטר 40 , שיער שמגיע עד החלק התחתון של הגב, גלי. אין לי חבר על אף שאני מאוד רוצה. אין לי אחים, רק 5 והם חורגים, שלושה מהנישואים הקודמים של אבי...
