פרק 13

2.4K 80 5
                                    

"אהה..  המסיבת הפתעה? זה..  לא אני. אני...  מצטער.  זאת אמא שלך."

אמר במבט מצטער.  גיחכתי

"זה בסדר,  אז תודה שבאת לפחות...  " אמרתי וגיחכתי שוב.

"בת כמה את?" שאל אותי מחוייך.

"14 . היום " אמרתי וגיחתי והוא אחריי.

"אתה? " מיהרתי לשאול.

"18" אמר לי.

"אה.  מגניב לך?" אמרתי.  מה אתם רוצים?  לא היה לי מה להגיד.

הוא צחק ואני אחריו.

"יאלה ממשיכים? " התפרץ נייל באמצע השיחה ורץ להתיישב ליד זאין.  האמת שלא שמתי לב שהוא עזב. 

"מתי עזבת? " שאלתי אותו ולואי גיחך.

נייל המחוייך גילגל עיינים וצחק לאחר מכן ואחר כך לואי.

"אממ... אין לי כח לשחק יותר" אמר לנייל .

"למה? בגלל שאני בדרך לנצח אותך?" אמר מתגרה בלואי וצחק .

"לא." אמר לואי בביטחון. אני ונייל הסתכלנו עליו ב'אתה בטוח' כזה .

"טוב אולי" אמר וקם מהספה.

צחקתי ונייל צחק בניצחון.

לואי הושיט את ידו אליי המתיישבת על הספה .

"את באה לטייל כמו אתמול?" אמר מחוייך.

"ברור" אמרתי בשמחה ומשכתי בידו כדי לקום. יצאנו מהבית של הבנים והלכנו אותו מסלול כמו אתמול.

---------------

נ.מ של זאין

אני ואמי נפגשנו בפארק חצי שעה לאחר השיחה בהודעות.

"היי" אמרה בהקלה , התיישבה על הספסל שישבתי בו וחיבקה אותי.

"היי" אמרתי בחיוך.

"אז ... מה בסוף עושים?"

"טוב. אז ככה .שיר תיהיה בחדר בבית מלון ותסמסי לי כשהיא איתל ולא מתכוונת לצאת בזמן הקרוב. אני והבנים נתקשר אלייה ב19:00  ונגיד לה שאתן מוזמנות לארוחה במסעדה . אני ביינתים אקנה לה בגד ים ונשים אותו בבית . אתן תבואו לארוחה ואחר כך נגיד שאנחנו נחזיר אתכן הבייתה וליאם ונייל יישבו איתה מאחורה ויעסיקו אותה שלא תסתכל על הדרך. בארוחה נגיד שלהארי ולואי יש דייט או משהו . כן דייט זה טוב . והם ביינתים יקשטו את את הבריכה ויזמינו די ג'יי. ואז נוביל אותה לבית שלנו ולפני שתקלוט כבר נראה לה את הבגד ים . " אמרתי לאמא.

היא גיחכה ואז אמרה: "אוקיי. בסדר. "

קצת דיברנו ובסוף כל אחד חזר לבית שלו.

--------------

נ.מ של שיר:

"ואל תשכח את הקטע שזאין אמר 'אני יכול'" אמרתי לו כשהיינו בשיחה ואז שנינו צחקנו.

"את זה אני בחיים לא אשכח . וואי איך צחקתי באותו זמן" אמר שקוע בצחוק.

צחקנו על הסרטונים שראיתי בסרט תיעוד שערכו על וואן דיירקשן.

"תגיד, איך זה שאין הרבה פאפארצי בכל מקום ו... מעריצות?" שאלתי אותו. רק עכשיו קלטתי את זה.

"מעריצות יש המון פשוט ביקשנו מסיימון שירחיק את הפאפארצי כי כבר לא יכולנו לנשום." הסביר לי.

"והמעריצות?"

"יש שומרים מחוץ לבית אם ראית שמשום מה לא נותנים להיות בסביבה שלנו. אבל כשאנחנו במקומות אחרים יש הרבה מעריצות"

"אהה" אמרתי בהבנה.

הסתכלתי על הפלאפון שלי והשעה הייתה 17:30. לואי הסתכל גם ונבהל .

"בואי , אנחנו צריכים לחזור" אמר לי .

"טוב" אמרתי מבולבלת. מה היה כל כל דחוף?

נ.מ של לואי:

היא בדקה מה השעה והסתכלתי גם . השעה הייתה 17:30. זה לא בסדר . אנחנו צריכים כבר ללכת להתארגן.

הלכנו בדרך והייתה שתיקה . זה נתן לי זמן לחשוב קצת על שיר.

היא חמודה וחכמה ומצחיקה ויפה . דווקא טוב לי שהתחברנו ככה בניגוד לליאם או לנייל . כשזאין סיפר לי שהם אחים, דווקא היה לי טוב כי היא לא כמו כל המעריצות שרק מבקשות חתימה ולהצטלם וזהו . היא תישאר . כי יש לה את זאין פה . את אח שלה .

הגענו לבית שלנו והצעתי לה טרמפ במכונית שלי . היא הגיבה בחיוב ולקחתי אותה הבייתה. בדרך צלצל לה הטלפון.

"היי ג'וש. בסדר אני אהיה מוכנה כבר ב19:00. לאן אתה לוקח אותי? הפתעה? טוב... נראה את זה. אני בבית מלון עכשיו כי אני לא גרה פה אני-- אני אספר לך בדייט . כן . מלון אלכסנדר. אתה יודע איפה זה? יופי . מעולה. אז נתראה עוד שעה. סבבה. ביי. " אמרה וניתקה את השיחה.

התחלתי להלחץ. מישהו לוקח אותה לדייט בזמן מסיבת ההפתעה שתיכננו לה . מה אנחנו עושים? זה עוד שעה. שיט.

"יש לך דייט?" שאלתי אותה למרות שידעתי את התשובה . שאלתי כדי שננסה לפתח שיחה כדי שלא תלך.

"כן" אמרה וצחקה צחוק קטן.

זה לא טוב.

אחות קטנהWhere stories live. Discover now