כן כן, פרק חדש!
אני מצטערת שלקח הרבה זמן - אבל הייתי די עמוסה וגם טסתי ללונדון להופעה - לא מצאתי את הזמן לכתוב. אני יודעת שבכללי העדכונים בספר הזה די איטיים, וזה בגלל שאני באמת צריכה לבנות קו עלילה ואני כרגע באזור ה"אמצע" של הספר, שמאוד חשוב להמשיך ואני חייבת לחשוב הרבה על כל הפרטים הקטנים.
אל תשכחו להצביע ולהגיב על הפרק הזה, זה חשוב מתמיד.
שיר לפרק: Willow Smith - I Got Myself
~~~
"היי," חייכתי אל אלכס לאחר שהוא פתח לי את הדלת, ורכנתי לנשק את הלחי שלו. הוא משך אותי לחיבוק וצחקקתי אל חזהו, עדיין לא רגילה לחלוטין. "לא ראיתי אותך כבר, שנים," גיחכתי, מניחה את התיק שלי על השיש. "יש מישהו בבית?"
"לא, רק שנינו," הוא חייך בחזרה. "למען האמת חיפשתי אותך בהפסקה. הלכתי לסטודיו, אבל לא היית שם." הוא סיפר, והרמתי את גבותיי.
"הייתי במחששה... עם פיטר. חבל שלא התקשרת או משהו! רצית משהו?" צנחתי על הספה, משאירה מקום לאלכס.
"סתם לראות אותך," מבטו היה שונה, והוא הביט בי במין רעב שכזה. "פחדתי שתחשבי שאני לא מתקשר אחרי הדייט או משהו כזה,"
"עברו בקושי יומיים, לא חשבתי ככה בכלל. היה לך משהו בראש...?" צחקקתי, חולצת את נעליי.
"רציתי לנשק אותך," הוא הודה, צוחק ונושך את שפתו התחתונה. "אבל לא במחששה,"
"אז איפה?" רכנתי אליו.
"אולי בגג של הבית הספר... או בחצר האחורית..." הוא מלמל, קולו דועך כשמבטו נפל לשפתיי. התקרבתי עוד יותר, ועכשיו יכולתי להרגיש את הבל פיו, שהריח כמו מנטה. מוכן מראש, נייס. "חשבתי על זה הרבה,"
"כן?" גרגרתי בטון נמוך, קולי מתגרה. הלב שלי פעם בחוזקה, כמעט ונדמה שהוא מרעיד את צלעותיי. "אתה חושב על זה עכשיו?" העוצמה בעבעה בי עם כל מילה, והדרך שבה הוא הביט בי גרמה לי להרגיש סקסית יותר מאי פעם.
אלכס תפס את מותניי והושיב אותי על ברכיו, מפתיע אותי לטובה. "אני מצטער, את פשוט... משגעת אותי. אני לא חושב." הוא מלמל, משפיל את ראשו.
"אתה לא צריך לחשוב." חפנתי את פניו והרמתי את ראשו אליי, כדי שיביט בי. כשעיניו נקשרו בשלי, לא יכולתי שלא לחייך חיוך קטן, ונשקתי ללחי שלו. חזרתי להביט בעיניו והחיוך שב לפניי, שפתיי מעקצצות. אלכס סקר אותי, ואז החל לצחקק, נושך את שפתו. "מה?" שאלתי, מגחכת.
"את משהו אחר," הוא לחש, נשען אחורה. "אף פעם לא הרגשתי משהו כזה," אצבעותיו של אלכס עברו בשערו והוא נשף בכבדות. ירדתי מחיקו והתכרבלתי על הספה לצידו, מביטה בו ומחכה לשמוע עוד. "רגע אחד את החברה הכי טובה של אחי ורגע אחר את מנשקת אותי ואני לא יודע איך זה קרה-" הוא קטע את מילותיו עם נשימה עמוקה, וסובב את ראשו. "תגידי משהו,"
YOU ARE READING
Revolve
Teen Fictionהבטתי בו מקצה החצר הגדולה בעודי ישובה על אחד הספסלים הרעועים. לא רק הבטתי בו, לא, סקרתי אותו - ראיתי אותו; צוחק ומשתובב עם חבריו, נראה כהתגלמותה של תקופת הנעורים. לפתע הרגשתי כל כך זקנה לעומתו. הוא סובב אותי על האצבע הקטנה שלו, והסתחררתי לחלוטין, מת...
