חג שמח כולם! מקווה שתהנו מהפרק הזה, אני בהחלט נהניתי ממנו.
אני רוצה לציין כי אני לא תומכת בהתנהגויות שמופיעות בפרק הזה, ובספר הזה בכללי. אני כותבת על דבר אמיתי שבאמת רוב בני הנוער מנסים לפחות פעם אחת - אלכוהול, סיגריות, ועוד. זה לא אומר שאני חושבת שזה בסדר לשתות כל כך הרבה, או לעשן סיגריות (נגד! נגד! כל כך מיותר!), אבל אני רוצה להיות כמה שיותר מציאותית פה, ולכן זה יופיע הרבה. בנוסף, תדעו שגם מיניות תיכנס לספר הזה בהמשך.
שיר לפרק: Hair - Aquarius
~~~
"את בטוחה שאת לא רוצה לבוא?" שאלתי את נטלי, מצמידה את כתפי השמאלית לאוזני כדי שאוכל לשמוע את קולה מהטלפון.
"אני בטוחה. יש מבחן בפסיכולוגיה עוד מעט ואני רוצה להוציא ציון מעולה." היא ענתה. החזקתי שני קולבים שעליהן היו תלויות שמלות.
"אוקיי, למרות שאני לא מבינה למה." תליתי בחזרה את השמלות ברשלנות. אני אתחרט על זה אם אלבש שמלה. טוב, ג'ינס. רק אחד שהוא לא זרוק. ואחד שהוא צמוד. אוקיי, זה ייקח קצת זמן למצוא.
"כי חלקנו רוצים להתקבל לאוניברסיטה טובה." היא גיחכה, ושמעתי אותה צונחת על המיטה שלה.
"אני גם רוצה!" טענתי, מפילה את הג'ינס שהוצאתי מהארון לרצפה ומעבירה את הטלפון לכף ידי.
"אז הנה תיקון: חלקנו עובדים כדי להתקבל לאוניברסיטה טובה." נטלי צחקקה מהצד השני של הקו. נהמתי בתסכול וגלגלתי את עיניי. "נכון שגלגלת עיניים עכשיו?" היא שאלה.
"כן..." גלגלתי עיניים שוב.
"אני מכירה אותך יותר מדי טוב."
"לא, זה פשוט שאת גורמת לי לגלגל עיניים כל הזמן." השבתי, מחזירה את הטלפון לכתפי ומוציאה ג'ינס גבוה, שמעולם לא לבשתי. לעזאזל, אפילו הפתקית עדיין הייתה מחוברת אליו. תלשתי את הפתקית ולבשתי את הג'ינס השחור.
"לא רק אני. טוב אני צריכה לזוז-"
"-רגע!" קטעתי אותה. "מה אני עושה עם השטן הג'ינג'י?"
"את חופפת אותו ונותנת לתלתלים היפים שלך להשתגע, מעצבנת. ביי!" ואז היא ניתקה. צחקתי לעצמי וסגרתי את הכפתור. אני לא מאמינה שהג'ינס הזה סתם שכב לו בארון. מסכן.
לבשתי סוודר צמוד ודק בצבע אדום, מכניסה את שוליו לתוך מכנסיי הג'ינס. משכתי את השרוולים כך שכתפיי היו חשופות, וענדתי שרשרת עדינה וקטנה. הבטתי במראה, בהחלט מתלהבת מהלבוש שלי. נעלתי את הסניקרס השחורות שלי ואז ניגשתי לאמבטיה כדי לחפוף את השיער ולהתאפר. רציתי להשקיע, רציתי היום באמת להנות. הרגשתי מספיק טוב.
לאחר חצי שעה, שבה התמודדתי עם שיערי בהצלחה יתרה, והתאפרתי (לא משהו מיוחד, פרט לאודם שתאם את צבע הסוודר), וחגרתי חגורה שחורה ועבה סביב מותניי, הייתי מוכנה.

YOU ARE READING
Revolve
Teen Fictionהבטתי בו מקצה החצר הגדולה בעודי ישובה על אחד הספסלים הרעועים. לא רק הבטתי בו, לא, סקרתי אותו - ראיתי אותו; צוחק ומשתובב עם חבריו, נראה כהתגלמותה של תקופת הנעורים. לפתע הרגשתי כל כך זקנה לעומתו. הוא סובב אותי על האצבע הקטנה שלו, והסתחררתי לחלוטין, מת...