ברוכים השבים!
שיר להיום: Lenny Kravitz - Can't Get You off My Mind
אני הולכת מדי פעם להוסיף שירים לפרקים, אין להם שום קשר לעלילה (אם כן אני אציין), אני סתם שמחה לשתף את הטעם שלי במוזיקה ולהפיץ מוזיקה טובה.
מקווה שתהנו מהפרק הזה!
~~~
ביום למחרת, החלטתי להבריז מבית הספר לחלוטין מכיוון שסטיבן הציע שניפגש. סטיבן היה החבר הבן הכי טוב שלי, פרט לפיטר... אם בכלל אפשר להחשיב את פיטר כחבר הכי טוב, כי הוא בהחלט לא מחשיב אותי כחברה הכי טובה. פיטר הוא בכלל לא חבר טוב כשחושבים על זה-
לא משנה.
סטיבן לא לומד איתי בבית הספר, הוא עזב ועבר לבית ספר אחר. ואז הוא עזב גם אותו ועבר שוב. אני לא יודעת מה קורה איתו בעניין הזה, אבל מה שכן אני יודעת זה שכשבאים לסטיבן - בהחלט מנסים דברים חדשים. היום זה התאים לי במיוחד. רציתי להרגיש נועזת, להיות מרגשת ולעשות משהו שפיטר עוד לא עשה.
דפקתי על דלת ביתו וחייכתי כששמעתי את צעדיו מבעד לדלת. הוא פתח אותה, וקפצתי עליו בחיבוק, שואפת לריאותיי את הריח המוכר שצעק סטיבן.
"יואו, התגעגעתי אלייך בטירוף," אמרתי לו, מהדקת את זרועותיי סביבו בזמן שהוא הצליח לסגור את הדלת ולהמשיך לחבק אותי. מאוד אהבתי לחבק את סטיבן, למרות גזרתו הצנומה. היה משהו מנחם ומוכר בו, ותמיד הרגשתי טוב יותר לאחר חיבוק ארוך איתו.
"גם אני. אני מצטער שלא הייתי זמין לאחרונה, עברה עליי תקופה מטורפת." הוא השיב והתנתקנו. חלצתי את נעליי והנחתי אותן ליד הדלת ביחד עם התיק שלי בזמן שסטיבן הלך למטבח הגדול והוציא שתי בירות מהמקרר הגבוה. צנחתי על הספה וצפיתי בו פותח את הבירות ואז מתיישב לידי ומגיש לי אחת.
"רב תודות, סטיבן." התבדחתי ולגמתי מהבירה.
"אין בעד מה, העלמה קרטר." הוא לגם גם הוא, ולאחר מכן גיהק ברעש, שובר לחלוטין את העמדת הפנים היוקרתית שלנו. "לגלגל לך?" הוא שאל, פותח את ערכת הטבק שלו.
"כן, בטח." עניתי והמשכתי ללגום מהבקבוק. הזדקפתי כשראיתי את העלים הירוקים. "אתה מכניס ירוק?" חייכתי, מתרגשת.
"כן, קניתי בהנחה מטורפת כי חיפיתי על הדילר כשכמעט תפסו אותו." הוא סיפר לי, מערבב ביחד עם הטבק הרגיל את חליטת העלים הירוקים.
"פאק, זה בדיוק בא לי טוב." נאנחתי בסיפוק ולגמתי עוד מהבירה. "תגיד, אין לך בית ספר?"
"אין לך בית ספר?" הוא שאל בחזרה.
"הברזתי היום בשבילך, אבל אני רואה שאתה כל הזמן בחוץ מהאינסטגרם שלך."
"זה כזה רומנטי כשאת מפספסת השכלה בשבילי," הוא התרגש בסרקזם. "אני בתקופה לא משהו, הכל מטורף לחלוטין."
YOU ARE READING
Revolve
Teen Fictionהבטתי בו מקצה החצר הגדולה בעודי ישובה על אחד הספסלים הרעועים. לא רק הבטתי בו, לא, סקרתי אותו - ראיתי אותו; צוחק ומשתובב עם חבריו, נראה כהתגלמותה של תקופת הנעורים. לפתע הרגשתי כל כך זקנה לעומתו. הוא סובב אותי על האצבע הקטנה שלו, והסתחררתי לחלוטין, מת...
