ישבתי בשדה התעופה עם הדרכון ביד, קצת חוששת להיות לבד בנתבג. הדיילת סימנה לנו שאפשר להתחיל לעלות למטוס, ברגע הזה קפצו לי מלא שאלות לראש אבל השתקתי את הקולות, אני בסך הכל הולכת לחופשה, יהיה כיף.
נתתי לדיילת בכניסה למטוס את הכרטיס שלי והיא חייכה אליי וסימנה לי להיכנס אחריה. ״היי אני רוני, הדיילת שלך להיום, כל דבר שאת צריכה תגידי לי בסדר?״. היא אמרה בנחמדות. ״אוקיי....תודה״. אמרתי בהלם, דיילות לא אמורות להיות עד כדי כך נחמדות. הלכתי אחריה וכבר עברנו את כל המושבים במטוס, לאחר מכן היא פתחה וילון ושם ראיתי את מחלקת העסקים. ״כאן המושב שלך״. היא אמרה והצביעה על כיסא/מיטה. ״את בטוחה ?״. שאלתי בשוק. היא צחקה למראה פניי. ״כן, אני בטוחה, זה כתוב לך על הכרטיס, תבדקי בעצמך״. היא וידאה שהתיישבתי והלכה.
-ביזנס?!
שלחתי לאלדר הודעה
-הכי טוב בשבילך
הוא רשם והוסיף סמיילי קורץ.
-לא היית צריך
רשמתי
-אני יודע
הוא החזיר.
זה היה יותר מידי מוגזם לפי דעתי אבל כבר לא יכולתי להחזיר את הכסף או הכרטיס אז התרווחתי במושב הנוח שלי.
לאורך כל הטיסה מזגו לי משקאות והביאו לי אוכל וחטיפים, הרגשתי כמו מישהי חשובה שכולם מנסים לרצות אותה והטיסה עברה לי במהירות. טוב, ראיתי גם כמה סרטים והלכתי לישון לכמה שעות.
לפני ששמתי לב הטייס הכריז שאנחנו עומדים לנחות וכולם חגרו חגורות בטיחות. כשירדתי מהמטוס לשדה תעופה חיפשתי את הפנים של אלדר, הוא הבטיח שהוא יבוא לאסוף אותי.
עברתי על כל הפרצופים אבל לא הצלחתי למצוא אותו. לפתע שמתי לב לבן אדם מבוגר שעומד ומחזיק שלט עם השם שלי כתוב עליו.
״היי אני דניאל״. אמרתי באנגלית.
״מעולה בואי איתי״. הוא אמר ולקח ממני את המזוודה. ״איפה אלדר?״. שאלתי אותו.
״אלדר לא יכל להגיע, הוא שלח אותי לאסוף אותך במקום.״. הוא אמר והמשיך ללכת. ניסיתי להדביק את הקצב שלי לשלו והייתי קצת מאוכזבת מאלדר, אבל הוא בכל זאת קנה לי כרטיס טיסה במחלקת עסקים אז לא הייתה לי סיבה להיות מאוכזבת. הוא בטח עסוק.
נסענו רבע שעה בערך עד שהנהג הוריד אותי בגן עדן. חשבתי שאני חולמת.
הים היה כחול יותר מבארץ, והחול צהוב יותר, העצים יותר גבוהים והכל היה פשוט יותר.
״וואו״ אמרתי המומה.
״ברוכה הבאה״ הנהג חייך מהתגובה שלי והוריד את המזוודה.
הודתי לו והלכתי לדלפק הקבלה של המלון.
שאלתי איפה נמצא החדר של דניאל יצחק והפקידה הסתכלה עליי מבולבלת. ״אולי אלדר פרץ?״. שאלתי והיא נתנה לי את מספר החדר. לא באמת חשבתי שהוא ישכיר חדר שלם לכבודי נכון?
הלכתי בהתרגשות מחכה כבר להגיע לחדר ולראות את אלדר, לספר לו איך היה לטוס לבד פעם ראשונה. הלכתי במהירות כשראיתי את הספרות של החדר שלנו שהיה נראה כמו בקתה ופתחתי אותו בהתלהבות. נגלה לפני חדר מהמם, עם ג'קוזי ונוף לים, וצלחת עמוסה פירות שאני חושבת שעוצבה לכבודי אבל לא היה זכר לאלדר בסביבה. התאכזבתי מאוד אם להגיד את האמת. אני עושה את כל הדרך המטורפת הזאת והוא אפילו לא מכבד אותי בנוכחותו. החלטתי לפרוק את המזוודה שלי אז הרמתי אותה על המיטה, מה שגרם לי לשים לב אליה בפעם הראשונה. מיטה. אחת. לשנינו.
קצת נלחצתי אבל לא היה לי כל כך ממה, בקצב הזה, מי אמר שהוא יגיע לישון איתי בכלל?!
אחרי שסיימתי לפרוק שמתי על עצמי בגד ים ומעליו שמלה קצרה ויצאתי החוצה אל החוף המושלם. בכל זאת הגעתי רק לכמה ימים אני אנצל אותם עם או בלי אלדר.
כבר היה אחרי הצהריים אבל זה לא מנע מהשמש לשרוף את היום. התיישבתי בכיסא על החוף והזמנתי קוקטייל שהיה נראה טוב. טוב נו וגם בגלל שהוא היה בצבע ורוד.
שתיתי, השתזפתי, שמעתי מוזיקה ונהנתי מהחצי יום שהיה לי למרות שהגעתי מאוחר בגלל הטיסה. כבר נהיה ערב ועדיין שום הודעה מאלדר. זה עצבן אותי ברמות. הלכתי לחדר שאמור היה להיות שלנו אבל כרגע הוא רק שלי, זרקתי את התיק שלקחתי איתי הצידה ונכנסתי ישר למקלחת. לקחתי מקלחת ארוכה וחמה, למרות שהיה חום מוות בחוץ. האווירה בבקתה הייתה כיפית ומרגיעה. כשיצאתי שמתי על עצמי חלוק לבן שחיכה על המתלה והלכתי לעבר המיטה. הייתי סחוטה מכל היום המתיש הזה והחלטתי ללכת לישון. לפני זה בדקתי את הפלאפון שלי לראות אולי יש חדש וכצפוי, לא היה. החלטתי לא לשלוח לו הודעה כי אם לא מעניין אותן שהגעתי בשלום למלון ושאני בחיים, אז אני לא צריכה ליידע אותו.
אור השמש האיר לי את הפנים, אבל זו לא הסיבה שהתעוררתי. שמעתי דפיקת דלת וזה גרם לי להתעורר במהירות. ראיתי את אלדר נכנס איך לא- בחליפה, וראו שעבר עליו לילה ארוך.
המבטים שלנו הצטלבו לרגע אחד ואז הסתובבתי מהר לצד השני ושיחקתי אותה עדיין ישנה.
״בוקר טוב״. הוא אמר לי. לא עניתי.
שמעתי משהו כמו צרור מפתחות פוגע בשולחן ואז הצעדים שלו התרחקו לעבר המקלחת.
קמתי מהמיטה כי לא יכולתי להמשיך לישון אחרי שראיתי אותו. הוא התנהג כאילו הכל רגיל וזה עיצבן אותי.
דאגתי להוריד ממני את החלוק ולהתלבש לפני שנכנסתי למקלחת. מצאתי אותו באמבטיה. הוא היה עם בוקסר, כנראה כדי למנוע מצבים מביכים בנינו. ״אני לא מאמין שאת באמת כאן״ הוא אמר לי בחיוך. הסתכלתי עליו במבט נוקב והלכתי לכיור כדי לשטוף פנים.
״כן... כיף חיים״ אמרתי ביובש אחרי שסיימתי ויצאתי מהמקלחת.
אחרי כמה דקות שמעתי צעדים ואז אלדר הגיע שמגבת עוטפת את פלג גופו התחתון.
״ב24 שעות האחרונות קניתי לך כרטיס טיסה VIP למלדיבים, שכרתי נהג שיאסוף אותך משם, דאגתי שיהיה לך חדר טוב עם פירות ושתיה כשתגיעי אז תהרגי אותי אם אני לא מבין למה את כועסת״. אלדר התפרץ.
״אני מאוד מצטערת אם קשה לך להבין שהייתי מבוהלת מהטיסה הראשונה שלי לבד ואחרי כל הדרך הזאת קיוויתי לראות את הפרצוף שלך כמו שהבטחת, אבל זה היה כבד לך אז דאגת שמישהו יעשה את זה במקומך ואחרי כל זה עוד להגיע לחדר ריק בלי הודעה אחת ממך!!״. צעקתי עליו את כל הכעס שצברתי בחצי יממה האחרונה.
. ״על מה את מדברת?״ הוא עמד והסתכל עליי במבט מבולבל.
״לא קיבלת את ההודעה שלי?״.
״אם היית שולח אחת כזו אולי הייתי מקבלת״. דבקתי בעמדה שלי.
הוא נענע את ראשו ותפס את היד שלי. הוא גרר אותי איתו לשידה שהיה מונח הטלפון שלו עליה ופתח אותו במהירות. הוא נכנס להודעות שלנו וראיתי שהוא באמת שלח לי הודעה, רק שהיא לא הגיעה אליי. הוא רשם שהישיבה שלו התארכה יותר מהמתוכנן ויכול להיות שישאר לעבוד כל הלילה ושהוא שולח נהג שיאסוף אותי ושהוא יפצה אותי מחר כלומר, היום.
״כנראה שלחתי לך את זה כשהפלאפון היה על מצב טיסה וכשהורדת זה לא שלח את ההודעה. ״. הוא אמר.
״זה יכל לחסוך הרבה דרמה״ אמרתי וצחקתי בהקלה.
הוא צחק גם ומשך אותי אליו לחיבוק בתגובה חיבקתי אותו חזק יותר.
הלכנו עם כל החברים/שותפים של אלדר לארוחת בוקר ומשם המשכנו לבריכה. הייתי במים עם החברים של אלדר והוא ישב על כיסא קרוב אלינו. ראיתי את יסמין מתקרבת אליו ורוכנת אליו מלמעלה. ״אתה לא מבין איזה שיזוף תפסתי בשבועיים האלה!״. היא אמרה מתרגשת והורידה קצת את התחתון כדי להראות לו את ״השיזוף״.
אוקיי. סובבתי את המבט והמשכתי בשיחה כרגיל עם חברים של אלדר. ״מה השעה?״. אחד מהם שאל.
״12:15 אלדר ענה״. ״שיט!!״. הוא צעק חזרה ושמעתי מכולם אנחות. ״מה קרה?״. שאלתי.
״יש לנו פגישה חשובה בשעה אחד, אסור לאחר״. אלדר אמר לי. יופי הוא עוזב אותי שוב. ״זה יהיה קצר הפעם אני מבטיח. וחוץ מזה יש לי הפתעה לערב״. הוא קרץ לי. הלכנו לעבר הבקתות שלנו, לכל אחד, מסתבר הייתה בקתה משלו וכולנו היינו שכנים.
״אז מה הפרוייקט הגדול בעצם?״. שאלתי את אלדר אחרי שנכנסנו. הוא התחיל להוריד את הבגדים שלו, וכמו מקודם הוא נשאר בבוקסר. הלכתי אחריו למקלחת. ״זה פרוייקט בניה״. הוא אמר תוך כדי שהוא מכוון את הזרם של המים. ״אנחנו רוצים לבנות סוג של מקום נופש כאן, ואנחנו מנסים להפעיל את כל הקשרים בשביל מימונים ואישורים וכל החרא הזה״. הוא אמר לי. הסתכלתי עליו וחייכתי. ״וואו״. אמרתי.
״כן...זה גדול״. הוא אמר וסגר את זרם המים. הוא יצא מהמקלחת תפס מגבת ואז עצר והסתכל עליי. ״מה?״. שאלתי.
״כדאי שתסתובבי לפני שתחשפי למשהו שאת לא רוצה להיחשף אליו״. הוא אמר וצחק. גלגלתי עיניים והסתובבתי. שמעתי את הבד הרטוב מחליק ופוגע ברצפה.
הלכנו לעבר הארון שלו והוא בחר חולצה מכופתרת בצבע תכלת, גינס שחור וחגורה. הוא היה נראה כמו מליון דולר.
״תראה להם מה זה״ אמרתי מנסה לעודד אבל שמעו את העצב בקול שלי. ״ אני אחזור מהר. מבטיח" הוא אמר לי ואני הנהנתי.
נשארתי לבד בחדר. פתחתי את הפלאפון ושלחתי לקבוצה של ליז וכולם תמונות מהחופשה. כולם הגיבו והתלהבו אבל ראיתי שאביב בחר להתעלם. כמובן שליז התקשרה אליי מהווצאפ כדי לקבל את כל הפרטים עליי ועל אלדר ומאוד התאכזבה לגלות שלא קרה בינינו כלום. בקושי ראיתי אותו יותר משעתיים רצוף זה קצת הקשה על העיניין.
כנראה שנרדמתי כי כשהתעוררתי מצאתי את אלדר בוהה בי. ״סוף סוף התעוררת״.
״מה השעה?״. שאלתי מבולבלת. ״7 בערב. קומי״. הוא אמר. עברתי למצב ישיבה וראיתי קופסא מונחת לידו. ״מה זה?״. הצבעתי על הקופסא. ״בשבילך. תפתחי.״. הוא חייך. פתחתי את הקופסה ונגלתה לעיניי שמלת ערב בצבע כסף. ״תלבשי את זה ובואי. אני מחכה לך״. הוא אמר בלי להרחיב ואני לא התנגדתי ללבוש את השמלה המושלמת הזאת. הלכתי למקלחת והתארגנתי, להפתעתי השמלה ישבה עליי במדויק והחמיאה לגוף שלי. התאפרתי, נעלתי סנדל שטוח ויצאתי אל החדר.
אלדר ישב על המיטה ונעמד כשראה אותי. ״וואו״. הוא הצליח להגיד לבסוף. צחקתי במבוכה. הלכנו ביחד עד שהגענו לספינה שעגנה ליד המזח. היא הייתה מוארת כולה ובלטה בחשכה של הלילה. אלדר הוביל אותי במעלה הספינה וראיתי שהסיפון משמש כמסעדה.
ניגשנו לעבר שולחן שנשא את שם משפחתו של אלדר והתיישבנו בו. ״המקום הזה פשוט מושלם״. אמרתי.
״ידעתי שתאהבי״. הוא חייך. ״ושכחתי להגיד לך תודה על השמלה, קלעת בול במידה״ אמרתי. ״כן... ביקשתי עזרה מיסמין, אני לא מבין בדברים האלה״. הוא חייך חצי חיוך. ״אה״. אמרתי. משום מה עצבן אותי לשמוע את השם שלה. המלצרים ניגשו והניחו את האוכל על השולחן שלנו לפי בקשתנו. ״אז. איך בלימודים?״. אלדר שאל. ״רגיל, משעמם״. אמרתי. ״אולי אני אפרוש ויבוא לעבוד אצלך״. הוספתי. ״תיזהרי. את תסיימי ללמוד, תעשי תואר ואז תבואי לעבוד איתי״. הוא אמר בהפגנת אחריות. ״אתה לא למדת״. נאנחתי.
״היה לי מזל״.
לפתע נגשה לכיווננו בחורה בלונדינית ושמה את ידה על כתפו של אלדר. ״מה שלומך?״. היא אמרה באנגלית והיה לה מבטא שלא הצלחתי לזהות. הוא קם לחבק אותה, הם דיברו עוד קצת ואז היא הלכה לדרכה.
״יסמין לא מספיקה לך?״. הרמתי גבה. השאלה שלי הפתיעה אותו. ״תמיד טוב להחשף לדברים חדשים״. הוא קרץ לי והמשיך לאכול. ״אני לא רעבה״. שמטתי את המזלג על השולחן. ״אני סתם צוחק״. הוא אמר.
״כן בטח״ מלמלתי. ״לא עשיתי איתה כלום אבל תחשבי מה שאת רוצה״. הוא אמר. ״טוב אני סיימתי אפשר ללכת״. אמרתי. אלדר משך בכתפו ונעמד. הוא אמר למלצר לחייב את החדר שלנו הלכנו חזרה אל החדר בשתיקה.
כשהגענו הלכתי אל המקלחת והתחלתי להוריד אל האיפור שלי. ראיתי את אלדר מאחוריי דרך המראה.
״מה עשיתי?״. הוא שאל בחוסר אונים. ״אמרתי משהו?״ עניתי בקרירות והמשכתי להוריד את האיפור. הוא התקרב אליי וסובב אותי אליו מהמותניים. ״תעני״. הוא כבר התחיל לאבד סבלנות. ״כלום. לך ״תיחשף״ לבלונדיניות גבוהות כי ברור שבי אתה לא מעוניין״.
הוא נענע בראשו. ״אל תגידי את זה, זה לא נכון״. הוא אמר. ״בסד...״. התחלתי להגיד ופתאום הרגשתי את הלשון שלו בתוך הפה שלי. זה הרגיש כל כך טוב ולא רציתי שהוא יפסיק. משכתי אותו אליי והוא בתגובה התקרב עוד יותר. ״רק חיכיתי שתגיעי כבר״. הוא השחיל משפט בין הנשיקות. הוא הפסיק לנשק אותי והתקרב אל האוזן שלי. ״בואי, נכנס לג׳קוזי״. הוא אמר מתנשף ויצא אל החדר. הסדרתי את הנשימה ועיכלתי את מה שקרה. לאחר מכן החלפתי לבגד ים ויצאתי גם כן אל החדר. ראיתי שאלדר עשה אותו דבר וכבר ישב בג׳קוזי. נכנסתי גם וישבתי מעליו כששתי רגליי משתי צידי גופו והוא חייך בתגובה. רכנתי אליו והמשכתי את הנשיקה הסוערת ממקודם. הידיים שלו טיילו במעלה גבי, תפסתי אחת מידיו והנחתי אותה על הישבן שלי. ברגע שעזבתי אותו הוא החזיר את ידו אל הפנים שלי וקירב אותי אליו. לקחתי את היד שלו מהפנים שלי באגרסיביות והנחתי אותה שוב, על ישבני והפעם דאגתי להשאיר אותה שם. הפעם הוא לא הוריד את היד שלו כשהרחקתי את ידי, במקום זה הוא ליטף אותי ומחץ.
נאנחתי קצת בתגובה והוא הפסיק לנשק אותי.
״מה קרה?״ שאלתי בבילבול. הוא הסתכל למעלה כאילו הוא סובל. ״אל תעשי לי את זה, בבקשה״.
״לא לעשות מה?״. שאלתי בתמימות מעושה.
״אני לא מתכוון לזיין אותך״ הוא אמר בקשיחות.
חייכתי. ״אתה בטוח?״. שאלתי בקול מגרה וזזתי קצת מעליו מה שגרם לו להאנח.
״בחיים לא הייתי בטוח יותר״. הוא אמר והרחיק אותי ממנו. הלכתי אחורה בעצבים מה שגרם למים להתיז לכל עבר. ״לא צריך״. אמרתי והסתכלתי הצידה. ״את לא צריכה לעשות את זה בשבילי. למה את ממהרת? אני לא צריך שתוכיחי לי כלום״. הוא אמר והתקרב אליי.
״אני לא מנסה להוכיח!״. צעקתי. ״אני פשוט רוצה מה אכפת לך?! זיינת את כל נתניה אז עכשיו פתאום לא בא לך?״
״כן דניאל, אבל איתך זה קצת מעבר לזה, את לא חושבת?״. הוא הנמיך את קולו למרות שאני הרמתי את שלי. ״אנחנו נגיע לזה אני מבטיח, עכשיו מספיק לי רק להיות לידך״. הוא אמר וכרך את רגליי משתי צידי גופו וחיבק אותי. ״טוב?״. הוא לחש לי באוזן.
הסתכלתי בעיניו והנהנתי בהסכמה.
