☄FAKE D.N.A/ vkook story☄

part:6

מקווה שתהנו💜

"מעניין למה טאהיונג לא בא היום." ג'ימין זרק לאוויר וכולם ניסו לחשוב על סיבה ורק ג'ונגקוק נחנק.
"קוקי אתה בסדר?!" ג'ין דפק על גבו של הצעיר וג'ונגקוק ניסה להגיד שזה לא עוזר ורק כואב יותר.
"זהו נרגעת?" יונגי שאל וג'ונגקוק הינהן תוך כדי שתה מבקבוקו.
"בכל מקרה על מה דיברנו לפני שהוא כמעט מת?" הוסוק שאל וג'ונגקוק בלע את רוקו, לא יודע אם הוא רוצה לצעוק בגאווה ששכב עם טאהיונג או לשתוק כי ידע שלא ישמחו לשמוע שבגללו הוא מפספס חומר חשוב.
"א-אני חייב ללכת לשירותים." ג'ונגקוק קם מהר ורץ מהמקום, משאיר את חבריו לתהות מה כבר קרה.

-

נ.מ ג'ונגקוק.

רצתי מהר מהקפטריה וכשהייתי מספיק רחוק הלכתי בנחת, חושב על הכל.
'מעניין מה עם טאהיונגי?' חשבתי לעצמי וחיוך מעט מלוכלך התפרש על פני כשהזכרון מאותו ערב בו לקחתי את בתוליו התנגן לי בראש.
-פלאשבק-
*"אהה~ קוקי יותר מהר!"
"ט-טאה א-אתה קרוב?"
"כ- אהה~ פאק כן! שם! אהה~"
"אתה גונח כל כך יפה, אני קרוב בייב."
"קוקי~"

חייכתי כשראשי היה מושפל עם חיוך יותר מלוכלך עוד ממקודם עד שהרגשתי גוף מתנגש בי.
"אחח לעזאזל." מילמל וכשפקחתי את עיניו ראיתי את האויב הכי גדול שלי, אלכס.
"הוו ג'ונגקוק מה איתך?" הוא שאל אותי, ראיתי שרצה לשאול משהו אבל ידע שאם לא יהיה נחמד אני לא אענה.
"תשאל כבר, אדיוט." עניתי לו, משועשע מהדרך בה הוא מתאמץ להסתיר את השנאה כלפיי.
"למה אח שלך לא בא היום? איפה הוא?" הוא שאל וחשבתי אם לענות לו בכנות.
"טאה? הוא בעולם." התחכמתי והוא בתמורה שלח לי מבט מעוצבן.
"תענה כבר,מפגר." הוא מילמל את המילה האחרונה וצחקקתי.
"טאה בבית, כנראה לא רוצה לראות אותך." שיקרתי והוא צחק בקול.
"רק מזכיר לך שאני וטאהיונג בני זוג עכשיו." הבעתו השתנתה לרצינית ועצבנית.
חשבתי, חשבתי על לספר לו שאני הראשון ששכב עם 'בן זוגו' וכך להשתיק אותו, אך ידעתי שטאהיונג לא רוצה בכך לכן רק חייכתי והלכתי משם עד שאמר-
"אני מזהיר אותך! אל תתקרב לטאה שלי!"
עצרתי וניסיתי להרגיע את ליבי שגעש בעצבים.
"אתה," עדיין לא הסתובבתי אבל ידעתי שהקשיב לי.
"אתה סתם תחליף לי, אתה סתם פה כדי להעביר את הזמן." הוספתי כשהתקרבתי אליו והוא התרחק צעד אחד אחורה, נעצר על ידי הלוקרים.
"טאהיונג שלי, אין לך בכלל אפשרות להזהיר אותי כשאני גר איתו בבית ואני שלו." דחפתי אותו על הלוקרים והלכתי משם.

-
נ.מ כללית.

"קוקי? למה חזרת מוקדם?" טאהיונג שאל כשג'ונגקוק נכנס לחדרם.
"קוקי מממ...-" טאהיונג נקטע על ידי שפתיו של 'אחיו' הצעיר, נותן לשליטה העצמית שלו לברוח ולנשק חזרה.
"תענה על השאלה." טאהיונג התנשף מעט וניסה להסתיר את הסומק שהופיע בקלות על פניו.
"מורה מטומטמת, לא רציתי לראות אותה." הוא שיקר וטאהיונג גיחך,
"לך תעבוד על מישהו אחר, מה קרה?"
"מה איך ידעת ש-"
"כי מורים לא יכולים לעצבן אותך, אתה תגרום להם להישרף אם רק ינסו." ג'ונגקוק ציחקק, טאהיונג צודק, למורים אין שום השפעה עליו.
"עכשיו ספר להיונג מה קרה." טאהיונג ציווה וסימן לג'ונגקוק לשבת על המיטה.
"סתם אומר, חדרתי להיונג הזה." טאהיונג הסמיק שוב וניסה להרביץ לשני עד שהרגיש את גופו נקרע מבפנים.
"אהה! למה זה עדיין כואב?!" טאהיונג צרח בעצבים וג'ונגקוק התאפק לו לצחוק.
"מה אתה צוחק?? אתה זה שגרם לתחת שלי להיקרע! מה זה הגודל המטורף הזה!" טאהיונג אמר וג'ונגקוק הבין בדילי שהתכוון לאיברו לכן רק חייך בשלווה.
"אוף אתה מעצבן אותי." טאהיונג שילב את ידיו וג'ונגקוק הניח יד אחת על הלחי של טאהיונג.
"אתה חולה עלי."
"מ-מה שתגיד, עכשיו ספר, למה חזרת מוקדם?" ג'ונגקוק נאנח, יודע שאין לו כל כך אפשרות להתחמק.
"כמעט ריסקתי את חבר שלך במכות." ג'ונגקוק אמר בשלווה וטאהיונג פער את עיניו.
"מה?! הרבצת לו?!"
"לא." ג'ונגקוק היה רגוע, לפחות כך הראה.
"תודה לאל, אז מה עשית לו?" טאהיונג שאל והתיישב לאט.
"מה אני עשיתי לו?" ג'ונגקוק שאל בקול פגוע וטאהיונג הרגיש רע.
"מה? לאלא קוקי שלי התכוו-" טאהיונג לפתע עצר וג'ונגקוק צחק בקול.
"הוו! אמרת 'קוקי שלי'." ג'ונגקוק מחא כפיים עם חיוך ארנבי שטאהיונג לא יכל לעמוד בו ולחייך גם.
'הוא אח שלך, זה אסור. תפסיק.' התת מודע של טאהיונג צעק וטאהיונג השפיל את הראש.
"מה קרה?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג הרים את ראשו.
"אני מרגיש רע שאני חוצה את הגבולות עם אח שלי.."
"חורג! אח חורג!" טאהיונג הפעם שתק וחשב על זה.
לא, הם לא אחים אמיתיים אבל הם עדיין אחים.
"קוקי אני יודע את זה! תאמין לי שאני יודע את זה טוב מאוד אבל זה עדיין מרגיש לי לא בסדר בכלל." טאהיונג אמר וג'ונגקוק נאנח, שולח את דימעותיו לבחוץ.
"ק-קוקי?" טאהיונג הופתע, ג'ונגקוק אף פעם לא בכה מולו.
"אני מצטער." ג'ונגקוק קם ממיטתו ולפני שיצא עצר והסתובב לטאהיונג.
"אני לא רוצה לראות אותך עם אלכס הזה, תמצא מישהו שלא ינסה להרחיק בנינו."
לאחר שג'ונגקוק יצא טאהיונג הביט על הדלת ונאנח, למה זה קורה לו?