לא ממלא אותי להיות פה כבר.
ובאמת שהמקום הזה מקסים, אבל למה הכל מרגיש כלכך ריקני וחסר משמעות כשלפני ממש רגע הרגשתי כאילו זה כל מה שיש לי?
לכתוב עזר, ותמיד יעזור, אבל גאדאמ רגעים של אושר נעלמים לי בין האצבעות ואני אפילו לא שמה לב לזה.
זה טבעי? זה מותר? האם זה יחלוף?
יו דונט נואו דאט ביצ׳.
לול סליחה לא התכוונתי.
זה היה דרוש אבל דונט וורי הכל טוב (ומה נשמע וזה? מרגיש לי שעניתי להודעות אבל לא באמת)