shirakrause

לכבוד יום הזיכרון.
          	אני מעולם לא הרגשתי את הכאב של לאבד אדם למלחמה, ואני מקווה שלעולם לא אצטרך. 
          	אנחנו מציינים את יום הזיכרון הזה כדי לכבד את  הגיבורים, את החללים ואת המשפחות השקולות. אם איבדתם אדם שהיה חשוב לכם, אני בטוחה שהוא משגיח עליכם מלמעלה, ושלהגיד 'אני מצטערת בשבילכם' זה לא מספיק. אני אנסה להשתתף בצערכם בדרכי, ולכתוב את המבט שלי על היום הזה, למרות שאני יודעת שזה לא כאב שניתן להעביר במילים. 
          	
          	ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אנחנו רואים תמונות. תמונות של נערים ונערות, גיבורים וגיבורות שמחייכים למצלמה במדים, עם נר שמפיק אור חלוש על המסגרת. אנחנו עומדים ומרכינים את ראשינו בצפירה, כפי שמרכינים את הדגל לחצי התורן. אנחנו לובשים לבן, מפילים את החיוך, יושבים ומדברים על הנופלים. חללים, אנו קוראים להם, כי הם משאירים חלל ריק בלב אהוביהם, חלל שפעם היה מלא באור, צחוק וצבע. 
          	אנחנו נשבעים שנזכור. את התמונות, את החיילים, את ההקרבות, הכאב… שוכחים שיותר מכל, אנו צריכים לזכור שההקרבות האלו הן הסיבה שאנו לא חשים את הכאב קרוב ללב. אנחנו צופים במשפחות מתפרקות, מרגישים מרחוק את הדקירה הזאת בלב, את הקרע הזה שנוצר בחיים לאחר שאהוב הולך לעד, ולא שב. אנו צופים בכאב כמו סופה. הגשם שנופל כמו הדמעות, מרטיב וממרר, שוצף כמו מפל של מלח. הרעמים והברקים, כמו הכעס שבא עם הכאב, עם המכה לבטן. העננים האפורים שמכסים את השמש, כמו האדמה שהם נקברים תחתיה, בלי לראות יותר אור יום. רק שהסופה הזאת לא נגמרת. הגשם לא נחלש, הרעמים לא נפסקים, העננים לא נעלמים מהשמיים. והם, ההורים, האחים, בני הזוג, החברים… הם יושבים מחובקים לבד, רועדים בקור ובחושך, בסערה שנמשכת עד אין סוף. אנחנו נשבעים שנזכור. שבחלל הריק עמד אדם. שמאחורי הצפירה יש צעקות כאב. שמאחורי התמונות עומדים נערים ונערות, אנשים עם חייהם לפניהם, ששירתו והגינו למעננו. חיים, גיבורים, נערים ומשפחות שהתרסקו למשמע דפיקה בדלת. יזכור.  
          	

Yair4321

@ shirakrause יזכור
Reply

sararotman

@ shirakrause   
          	  יזכור.
Reply

shirakrause

לכבוד יום הזיכרון.
          אני מעולם לא הרגשתי את הכאב של לאבד אדם למלחמה, ואני מקווה שלעולם לא אצטרך. 
          אנחנו מציינים את יום הזיכרון הזה כדי לכבד את  הגיבורים, את החללים ואת המשפחות השקולות. אם איבדתם אדם שהיה חשוב לכם, אני בטוחה שהוא משגיח עליכם מלמעלה, ושלהגיד 'אני מצטערת בשבילכם' זה לא מספיק. אני אנסה להשתתף בצערכם בדרכי, ולכתוב את המבט שלי על היום הזה, למרות שאני יודעת שזה לא כאב שניתן להעביר במילים. 
          
          ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אנחנו רואים תמונות. תמונות של נערים ונערות, גיבורים וגיבורות שמחייכים למצלמה במדים, עם נר שמפיק אור חלוש על המסגרת. אנחנו עומדים ומרכינים את ראשינו בצפירה, כפי שמרכינים את הדגל לחצי התורן. אנחנו לובשים לבן, מפילים את החיוך, יושבים ומדברים על הנופלים. חללים, אנו קוראים להם, כי הם משאירים חלל ריק בלב אהוביהם, חלל שפעם היה מלא באור, צחוק וצבע. 
          אנחנו נשבעים שנזכור. את התמונות, את החיילים, את ההקרבות, הכאב… שוכחים שיותר מכל, אנו צריכים לזכור שההקרבות האלו הן הסיבה שאנו לא חשים את הכאב קרוב ללב. אנחנו צופים במשפחות מתפרקות, מרגישים מרחוק את הדקירה הזאת בלב, את הקרע הזה שנוצר בחיים לאחר שאהוב הולך לעד, ולא שב. אנו צופים בכאב כמו סופה. הגשם שנופל כמו הדמעות, מרטיב וממרר, שוצף כמו מפל של מלח. הרעמים והברקים, כמו הכעס שבא עם הכאב, עם המכה לבטן. העננים האפורים שמכסים את השמש, כמו האדמה שהם נקברים תחתיה, בלי לראות יותר אור יום. רק שהסופה הזאת לא נגמרת. הגשם לא נחלש, הרעמים לא נפסקים, העננים לא נעלמים מהשמיים. והם, ההורים, האחים, בני הזוג, החברים… הם יושבים מחובקים לבד, רועדים בקור ובחושך, בסערה שנמשכת עד אין סוף. אנחנו נשבעים שנזכור. שבחלל הריק עמד אדם. שמאחורי הצפירה יש צעקות כאב. שמאחורי התמונות עומדים נערים ונערות, אנשים עם חייהם לפניהם, ששירתו והגינו למעננו. חיים, גיבורים, נערים ומשפחות שהתרסקו למשמע דפיקה בדלת. יזכור.  
          

Yair4321

@ shirakrause יזכור
Reply

sararotman

@ shirakrause   
            יזכור.
Reply

im_that_dam_fangirl

מזל יא מושלמת אני מתה עליך ואני אכתוב לך ברכה מושקעת יותר אחר כך בוואטסאפ כי כרגע אני עייפה ועושה הכל על אוטומט, אז כע מזל טוב לילדה היחידה שמסוגלת לסבול את החפירות שלי!

shirakrause

@ im_that_dam_fangirl  תודה רבה! שמחה שלא שכחת (או שקראת את ההודעה שלי על ההודעה הקודמת שלך, שהייתה רמז די ברור)
Reply

shirakrause

ברוכה הבאה, 2021!
          שתהיה לנו שנה טובה יותר, חברתית יותר, יפה יותר, 
          שנראה את האור בקצה המערה החשוכה שהקורונה הכניסה אותנו אליה, שהחיסון יתפשט ויעצור את המחלה, שאיכשהו יצליחו לייצב את הכלכלה, ושהפוליטיקה תפסיק להיות  תוכנית ריאליטי, ושנוכל ללכת לטיול הזה שכל כך רצינו, שהתבטל בגלל הסגר.... 
          
          בקיצור, 2021, את ברוכה ומקובלת, אבל בבקשה תהיי קצת אחרת, כ2020 הייתה סיוט לא נעים ממש, אז שיהיה
          לנו  סילבסטר שמח, ונקווה ביחד שהוא פותח לכולנו דף חדש.

shirakrause

היי! סתם שאלה קטנה- מי מכם (שאני לא מכירה אישית) משחק מבוכים ודרקונים? אני משחקת כבר כמה שנים, והדמות הנוכחית שלי היא דרואידית אלפית בדרגה שמונה. מה הדמויות שלכם?

shirakrause

@Krookshenks גם אני משחקת בפאת'פיינדר! הדרואידית- אלפית שלי (אני כבר אקרא לה נינה, אין טעם לנסות ולהסתיר את זה בגלל שהיא דמות באחד הספרים שאני כותבת) כבר בדרגה עשר, עוד מעט אחת עשר
Reply

krookshenks

דיליי עצום! יאיי!
            אני משחקת כבר ארבע שנים, וכרגע אני משחקת אלפית סיירת בדרגה שמונה. 
            באיזו שיטה את משחקת? אני משחקת בפאת׳פיינדר (הלפ אני לא יודעת איך כותבים את זה בעברית (האמת היא, אני גם לא יודעת איך כותבים את זה באנגלית :)))
Reply