@Roeo0202
זה סיפור ארוך אבל אני צריכה לשתף אותו באמת אז אספר אותו
אתמול בערב כל הכיתה שלי ואני הלכנו לפארק הירקון (אני גרה לא רחוק משם) לאיזה משהו של צפרות בלילה
פתאום התחלתי להרגיש לא טוב,אבל ממש לא טוב
הייתה לי בחילה,ולא הייתי בטלפון בנסיעה
פשוט התחלתי להרגיש בחילה וכאבה לי הבטן.
אז כשהגענו התיישבתי ליד עץ,טיפה רחוקה משאר הילדים שאכלו פיצה(לא היה לי רצון להכניס משהו לגוף שלי בגלל הבחילה, אז לא אכלתי פיצה).
בכל מקרה,ראיתי שכולם הלכו למקום אחר,אז הלכתי לשם גם,והי ה שם גם עץ שיכולתי להישען עליו,אבל הוא היה רחוק טיפה מהמקום בו הם ישבו,ופשוט אף אחד לא שם לב לזה. ממש אף אחד. אף אחד לא קם אליי ושאל אם אני מרגישה טוב או למה אני לא יושבת איתם.
היו כמ שראיתי שהסתכלו עליי,אבל חוץ מזה,הן לא באמת עשו עם זה משהו
בכל מקרה היום היה אזה שיח קטן בקבוצה של הבנות ביני ובין מישהי אחרת,ומתי שהו בו כתבתי שהרגשתי לא טוב וככל הנראה אף אחת לא שמה לב,ואחרי כמה הודעות הילדה ששאלת מה היא אמרה אמרה משהו לא קשור בעליל למה שאמרתי,או לפחות למה שהתכוונתי אליו.
ואז היו בנות שאמרו שהן שאלו אותי אם אני מרגישה טוב וזה,למרות שהן לא שאלו אותי
בסוף כתבתי :התכוונתי לזה שאתמול ישבתי בצד ואף אחת.-פשוט אף אחת- לא שמה לב אלי
והן המשיכו להתעלם מזה
עוד הוכחה לטמטום האנושי
נראה לי הן (הבנות בכיתתי) חושבות שאני ממש אנוכית
ו