Sam smith - like i can
והכוכבים מיצמצו בחוזקה ברגע שהביטו בה בקפידות, מקנאים על הדרך שזרחה.
• • •
מיכאלה
"היי..." הוא אמר בשקט, מביט בי בקפידה לא מתחת לאזור הצוואר, מקובע על עיניי.
אני לעומת זאת סוקרת את כולו כשהוא עוזר לי לקום בחזרה, מחייך אליי בנחמדות כשהוא לפתע עת על גופי ומחבק אותי בחוזקה, והייתי קפואה מדיי בכדיי לעשות אותו דבר.
"טיראן...די, תשחרר" ביקשתי ממנו בשקט, מזיזה את ידיו החסונות ממני כשהוא מביט בבילבול בעודי משפילה את ראשי בשנית והולכת לכיוון כולם שישבו בספות היוקרתיות, מביטים בי בעודי נעמדת שם מולם והמבט היחיד שהיה חשוב לי היה של אלנתן.
כל כך היתעצבנתי על עצמי מבפנים כשהכל היה נראה בסדר מבחוץ. שנאתי לעשות את זה לטיראן ויותר שנאתי לענות את עצמי במחשבה שהוא לא שם בשבילי ובכל זאת, כל פעם שניפגש היא תיהיה אחריי הרבה זמן והוא פשוט ייחבק אותי בהיי, זה לא עובד ככה, כבר לא יותר.
אך עם זאת לא היה משהו שרציתי יותר מזה, אבל פשוא הרגשתי שזה מכביד עליי וסלדתי מההרגשה הזו.
עיניו של אלנתן היתרחבו וכך גם חיוכו, משרה בי רוגע שגורם לי להוריד עשרים קילו מליבי. הוא קם אליי ואסף את ידי, מסובב אותי כמו שעושים לנסיכות בעוד שבוחן את גופי בשמלה הקצרה.
הוא היתקדם אליי מעט והניח נשיקה על שפתיי, והחיוך שהיזדחל לי באמצע היה בלתי מניע.
"אתה אוהב?" לחשתי באוזנו כשאני יכולה להרגיש את הינהונו על שפתיי שמרפרפות אחת על השנייה והרגשתי הכי ברת מזל שבעולם.
חיבקתי אותו חזק כשגאיה נעמדה לצידי עם סיוון והחמיאה לי על השמלה וכמה שהיא ישבה עליי יפה ושאותה כדאי לי לקחת.
בעוד שהן עמדו בניגוד למראה ודיברו אליי, משהו הישתבש בשמיעתי באותו רגע שיכולתי לראות את טיראן עומד מרחוק מאחוריהן, ומבטו המאוכזב הצליח להרטיט משהו אצלי.
הוא נפגע ממני, אני יודעת, אבל נמאס לי לגלות לו סימפטיה כשהוא לא גילה אליי כלל כשהחליט לעזוב, וחזר כאילו הכל בסדר, אבל לא! לא הכל בסדר! ולא אני זו שצריכה ליהיות אשמה! ובצעקה מחשבתית זו הזזתי את עיניי שנקלעו לשלו והחזרתי את שמיעתי אל שתי הפטפטניות מולי, מחייכת אלייהן כאילו שמעתי את השיחה כולה...
• • •
מיכאלה
19:50
"אני לא יודעת מה מיכאלה אבל אותו דבר שהיה לנו כבר לא שם. אני וטיראן היינו כמו אחים ועכשיו זה הפך למשהו שונה מזה וזה משגע אותי לגמריי"
"אחריי שנתיים שלא ראיתם אחת את השני באמת ציפית שהכל יהיה בסדר איתו? הוא גדל וגם את גדלת, פיתחתם דברים אחת לשני במהלך הזמן והגעגוע עשה את שלו, אין לך טעם להיתקע על זה. יש לך את אלנתן, שהוא השלמות בהיתלגמותו ורק אליו את צריכה לדאוג וגם כמובן לנשף מחר" היא אמרה את המילה בליגלוג ברור, גורמת לי לצחקק מעט כשאני נושפת את האוויר החוצה בתסכול ומתחפרת בכרית הרכה שלי.
הייתי כבר מיואשת מכל המצב והחזרה של טיראן שיבשה אותי לגמריי, איך גורמים לתחושות כאלו להיעלם?
YOU ARE READING
דחף מסוכן
Romance**מקום 2 בתאריך 27.11.17* מיכאלה לא חוותה אהבה בחייה. היא לא יודעת מה זה ואיך לאהוב, אבל זה לא הפריעה לה. הורייה תמיד ייחלו שברגע שיגיע הזמן שלה, הזמן שתמצא את אהבת חייה, הם ייחלו שאותו גבר יהיה הטוב מכולם. בעל רמת השכלה גבוהה, מתוק עם נימוסים, א...
