CHAPTER 27-קניבלית

4.9K 243 41
                                    

אחרי כמה ימים
אביאור.

היום זה היום האחרון שלנו באילת ,את שאר הימים העברנו בשקט בלי ריבים .טוב לפחות השתדלנו.
נודר שזו הפעם הראשונה שיצאתי עם מישהי שאני אוהב אותה לחופשה ואשכרה אהבתי את זה .
אני מודה לאלוקים ששלח אותה אלי ,היא פשוט מלאך ,המלאך שלי
אני כבר קרוב לשעה בוהה בה כשהיא ישנה בתנוחה כל כך שלווה וחמודה .
כשראיתי שכבר 11:00 הערתי אותה בליטופים והיא קמה כמה דק אחר כך
"אלין יאללה לקום" צעקתי לה באוזן אחרי שראיתי שהיא חזרה לישון
"אנחנו לא נספיק לאכול" המשכתי ,וברגע שהיא שמעה אוכל היא ישר פקחה את העיניים
"את כזאת שמנה" צחקתי עליה
"סתום תפה יפלוץ" אמרה בערסיות וצחקתי עוד יותר
"יאללה כבר קומיי" צעקתי שוב
"אני אזמין עליך משטרה" איימה עלי
"כן? ומה תגידי להם? בעלי צעק עלי לקום לארוחת בוקר?" גיכחתי
"אני אגיד שאנסת אותי" הרימה גבה
"אבל לא עשיתי את זה" אמרתי לה זורם איתה
"זה הקטע" דפקה פרצוף ערמומי
"תתקשרי" המשכתי
"אין לי כח" אמרה לבסוף ועצמה את עינייה
אני מיואש ממנה ,מיואש!
הרמתי אותה בזריזות ,מפתיע אותה .
כתגובה היא נשכה אותי והרגשתי שאכלו לי חצי יד
" קניבלית" אמרתי לה ונגעתי בפצע שהיא השאירה לי
"פשוט קניבלית" המשכתי
"זהו שמי" אמרה גאה
"נו תוריד אותי יא מסריח" החלה להתלונן
"מה מילת הקסם?" התגרתי בה
"דפוק" אמרה
"תשובה לא נכונה" עשיתי עם ראשי
"נוווו" התבכיינה והורדתי אותה
כשהורדתי אותה הגופייה ירדה לה מעט וראיתי שהיא בלי חזייה.
בהיתי בה יותר מידי זמן עד שראיתי את הפרצוף האדום שלה
"אל תתביישי ממני אלין " אמרתי לה
הורדתי לה את הגופייה עוד יותר וחסמתי את ידייה כדי שלא תסתיר את עצמה
"הכל שייך לי" אמרתי בעונג
"אביאור די .זה לא נעים לי" אמרה לי בלחש כשחפנתי את אחד משדייה
"מה לא נעים לך?" שאלתי משחק אותה ראש קטן
"כל זה" הצביעה על ידיי
"את מתביישת ממני ?" שאלתי ברצינות
"כן" הנהנה עם ראשה
"אז אל,אני בעלך את לא צריכה להתבייש ממני. חוץ מיזה את האישה הכי יפה שראיתי .
אין לך מימה להתבייש" הסברתי לה מלטף את שיערה
היא הרכינה את ראשה ואמרה בלחש "טוב.."
"יאללה מספיק עם הדרמטיות על הבוקר" אמרתי מרים את האווירה המכוערת שהיתה באוויר
"הולכים לאכול" אמרתי לה והפלקתי לישבנה בעדינות
"איפה?" שאלה
בדקתי בשעון בטלפון וראיתי שכבר 11:40. אנחנו לא נספיק לארוחת בוקר במלון
"בחוץ יפיופה ,עד שקמת כבר סגרו את החדר אוכל"
היא הנהנה והלכה לאמבטיה ,עושה את ארגוניי הבוקר שלה.
ראיתי את אלין יוצאת מהאמבטיה עם שורט וגופיית תחרה ,ועם כמה שזה עשה לי את זה ,אף אחד לא צריך לראות את הגוף שלה ולהתחרמן עליו !
"אלין מה לעזאזל נראה לך אני לא מבין" כעסתי עליה והיא עשתה פרצוף לא מבין
"תסתכלי במראה ותראי את הבגדים שלך ,כוס אמק את בחיים לא תביני" מלמלתי את הסוף
"אין פה שום דבר רע.. להזכיר לך אנחנו באילת,פאקינג אילת! 40 מעלות!" הרימה את קולה
"אל תרימי עלי את הקול שלך" אמרתי בקול מאופק
"למה לך מותר ?" התעצבנה
"חלאס עזבי ,אני אומר את זה לטובתך אז לכי ותחליפי למשהו שיהיה ,את יודעת , פחות חשוף !" נרגעתי מעט
היא תמיד עושה ההפך מימה שאני אומר .נודר זה משגע אותי,כמה שהיא עקשנית זה לא נורמלי .
היה קול של הודעה וראיתי שזה בא מהטלפון של אלין ,ניסיתי להתאפק ולא לראות מי שלח לה הודעה אך כרגיל הסקרנות הרגה אותי וישר בדקתי מיזה ,כשראיתי שזו שי-אל החברה שלה נרגעתי .
המשכתי לדפדף בווצאפ שלה ,בודק עם מי היא מדברת.
אלין הבהילה אותי כשקראה בשמי והטלפון שלה נפל לי מהידיים .
"אני פשוט לא מאמינה" עשתה פרצוף מאוכזב וחזרה לשירותים.
באמת הגזמתי,למה לעזאזל אני פשוט לא סומך עליה.היא בחיים לא שיקרה לי
רצתי מהר לאמבטיה וראיתי שהיא נעלה
"אלין סליחה" ביקשתי בקול עדין
"די זה נגמר" אמרה לפתע
"אלין פתחי את הדלת נדבר כמו בני אדם" ביקשתי מנסה להשאר רגוע
"לא מעוניינת" סירבה בקול תקיף
"נסיים את החופשה הזאת וכשנחזור כל אחד יחזור לחיים האישיים שלו" המשיכה
"אלין מה יש לך" התחרפנתי
"מה יש לי??" צעקה ופתחה תדלת כשפרצוף עצבני מופיע על פנייה
"אתה אשכרה מחטט לי בטלפון ובודק עם מי אני מדברת...אתה עד כדי כך לא סומך עלי?
אני זאת שאמורה לבדוק עם מי אתה מדבר,כי בוא נודה העבר שלך עם בנות לא כזה מזהיר,אבל לא אני לא עושה את זה ,כי אני סומכת עליך .
אבל אתה לא סומך עלי ,אז מה שווה הקשר שלנו אם אין אמון בין שנינו.
עזוב אביאור זה פשוט לא הולך" סיימה ואני פשוט הנחתי לה,כי היא צודקת .אני לא מצליח לסמוך עליה,אני לא מצליח לסמוך על אף אחד .אני דפוק.
"אוקי" הנהנתי ויצאתי מהחדר

יצאתי מהמלון ,נוסע לים ,לנקות את הראש .

אז זהו זה נגמר?
היא היתה רצינית? אני לא יכול לדמיין את עצמי בלעדייה.
בלי לדעת עם מי היא מדברת ,או מה היא עושה.
כנראה שזה הגורל ,ככה אלוקים רוצה.
חזרתי למלון אחרי סיבוב קצר ועליתי לחדר כשפתחתי אותו ,אף אחד לא היה בחדר ,פתחתי את הארון וראיתי שנשארו רק הבגדים שלי.
היא הלכה !היא אשכרה הלכה.
איפה אני אמצא אותה עכשיו ?
התקשרתי לטלפון שלה אך היא ניתקה .
"כוס אמק" צרחתי וזרקתי את הטלפון על הקיר
יצאתי מהר מהמלון בודק אולי היא מחכה לטרמפ או משהו .
כנראה שאיחרתי כי לא היה שום זכר לאלין.
"כל דבר טוב שיש לי אני הורס" צעקתי על עצמי
ארזתי את הדברים שלי ויצאתי מהחדר הולך לקבלה ומסיים עם כל העניין הזה .
יצאתי מהמלון נכנס לרכב ונוסע לבית של אלין
כשהגעתי לבית שלה הדלת היתה נעולה ולא היה סימן שהיא בכלל נכנסה לבית .
איפה הילדה הזאת לעזאזל
התקשרתי אליה שוב אבל הגעתי ישר לתא הקולי .
מאיפה אני משיג עכשיו תטלפון של החברה הפוסטמה שלה
התקשרתי לחבר טוב שלי ,בשנייה הוא מאתר לי מספרים
"אה אחי מה איתך" שאלתי
"וואלה השבח לאל" ענה
"מה קרה כפרה?" שאל
"תאתר לי את המספר של שי-אל" אמרתי לו
"מה השם משפחה"
"וואלה לא יודע" ניסיתי להזכר אולי אלין אמרה את השם משפחה של שי אל פעם .
"איפה היא גרה ?" שאל
"תל אביב "הגדרות" " אמרתי לו
"טוב כפרה אני אבדוק" אמר
"תודה אחי"

אחרי כמה דקות קיבלתי ממנו את המספר טלפון של שי-אל
חייגתי אליה ואחרי כמה דק היא ענתה ונשמעה מצוברחת
"שי-אל ,זה אביאור אלין במקרה איתך?" שאלתי בזריזות
"יא בן זונה ,זה הכל בגללך .תצא לה מהחיים כל דבר רע קורה לה בגללך" אמרה בצרחות וניתקה
מה לעזאזל?






פרק אחרי הרבה זמן שלא .
אז אין יותר אלין ואביאור?
תהנו🌸

ALINWhere stories live. Discover now