אהבה ללא גבולות

פרק 11

בתמונה סער
כעבור חודש
נקודת מבט מאי
עבר כבר חודש אני ואופק כבר השלמנו , כל כך צפוי.
לפי מה שהבנתי מעדן סער טיפל בכל העיניין של אחויון ושני כבר לא מתקרבת לעדן.
אני וסער ידידים טובים הוא קר ואדיש אבל זה כיף שיש מישהו שאת יכולה לחפור לו על כל היום שלך והוא לא מתעצבן או צועק עליי להפסיק.
לפעמים זה נראה כאילו אני דוחף ומכריחה אותו לדבר איתי אבל אם הייתי מעצבנת אותו הוא היה מעיף אותי כבר לקיבינימט.
״אני הולכת רגע לקיוסק״ בר אמרה וקמה מהספסל שבגינה.
״אני גם באה״ ״אני גם בא״ שיר וליאל אמרו ביחד וצחקו.
״אני צריך להחזיר לחיים על הפקט אני גם בא״ מאור נעמד גם הוא מהספסל נזכר שהוא צריך לשלם לחיים על הפקט סיגריות שהוא קנה לפני כמה ימים.
השעה 21:42 אופק חזר לפני שעה מאימון והוא גמור אז הוא לא בא איתנו , סתם יציאה , יושבים בגינה וצוחקים על דברים שטותיים וילדותיים.
״את באה״ ליאל שאל והסתובב אליי.
״לא לכו אין לי כוח״ אמרתי והם הסתובבו.
״תביאו לי חמצוצים״ צעקתי והם ביחד הרימו את היד כסימן לי שהם כבר יודעים.
המשכתי להתנדנד בנדנדה , הרוח מעיפה לי את השיער על הפנים ברגע שאני חוזרת אחרונה עם הנדנדה.
אני ממשיכה להתנדנד ועוד שנייה עפה מהנדנדה אז במקום לעשות מה שכל ילדה נורמאלית ולעצור את הנדנדה , או לפחות להאט את הנדנדה , אני ממשיכה להתנדנד וצוחקת.
״סעררר״ צעקתי שראיתי אותו עובר מול הגינה עם טרנינג שחור של אדידס ולמרות שהיה קר בחוץ הוא לבש חולצה שחורה קצרה.
הוא התקדם לכיווני ותוך כמה שניות נעמד מול הנדנדה.
״מה את עושה פה לבד?״ הוא שאל בקול אדיש כמו תמיד.
״חברים שלי הלכו רגע לקיוסק״ אמרתי וקפצתי מהנדנדה ישר לידיים שלו מה שבכלל לא גרם לו לזוז או ללכת מעט אחורה , ליפפתי את הרגליים שלי סביב המותניים שלו והנחתי את הראש שלי על החזה שלו לא מפסיקה לצחוק שעכשיו קפצתי עליו מהנדנדה לוקחת את הסיכון של ליפול ולשבור את הראש.
״את משוגעת?״ הוא שאל בקול צרוד ותמך עם הידיים שלו בישבן שלי.
״הרבה אומרים את אולי כדאי שאני אתחיל לקחת את זה ברצינות , כנראה שהם יודעים מה הם אומרים״ אני אומרת בציניות והמשכתי לצחוק , סער פולט חיוך קטן ואני מרוצה מכך שהצלחתי לגרום לו להוזיז איזה שהוא שריר.
״אז מה עוד שבועיים יום הולדת?״ הוא שאל אחרי שישבנו בספסל , והנהנתי לו עם הראש לחיוב.
״מה אתה קונההה לייי״ שאלתי בקול של ילדה קטנה.
״הפתעה״ הוא אמר ואני נאנחתי.
״אבל אני לא אוהבת הפתעות״ אמרתי , חושפת בפניו את מחשבותיי , אני באמת לא אוהבת הפתעות , כאילו מה הקטע? גם ככה אני אדע מה זה בסופו של הדבר אז בשביל מה כל המסע העינויים הזה שאני צריכה לעבור בגלל שאני יותר מידי סקרנית?
״תתגברי״ הוא אמר ואני נתתי לו מכה בכתף שבכלל לא הזיזה לו. כמה פעמים הוא מתאמן בחדר כושר ?!
״אתה יודע שאתה ממש מעצבן״ אמרתי וישבתי ישיבה מזרחית על הספסל פונה עם הפנים שלי אליו.
״אז את לא רוצה מתנה אני מבין״ הוא אמר והוציא מהכיס שלו קופסאת סיגריות.
״לאא סער אתה המלך של חיי״ אני אומרת מתחננת לקבל את המתנה שלי ממנו.
״את תקבלי אותה אל תדאגי״ הוא אמר בקול רגוע.
״מי דואג״ אמרתי בקול סמכותי מנסה לשחק אותי קול.
הוא חייך אליי והוציא את העשן על הפנים שלי בכוונה , הוא יודע שאני לא סובלת שמעשנים לי מול הפרצוף.
״טמבל״ אני אומרת בקול תינוק ומשתעלת תוך כדי שאני מעיפה את העשן בעזרת הידיים עם תנועות ידיים מוגזמות.
״מאי״ שמעתי את הצעקה של בר.
הסתובבתי וראיתי את בר עם שקית חמצוצים. הסתובבתי חזרה לסער וראיתי שהוא כבר נעמד.
״אתה הולך?״ שאלתי אותו.
״כן״ הוא אמר בקול קר. יש לי קטעים כאלה , פעם הוא חמוד , ואחרי שנייה חוזר להיות קר ואדיש.
״ביי״ אמרתי ועמדתי על קצות האצבעות כדי לחבק אותו , ההפרשי גבהים בנינו היו מצחיקים. הוא התכופף אליי ואני חיבקתי אותו. הוא לא אוהב חיבוקים אבל אין מה לעשות שיתמודד.
״את מוחצת אותי״ הוא אמר בקול קר.
״תתגבר״ אמרתי חוזרת על המילים שלו והוא בתגובה צובט אותי בישבן, ואני מחזירה לו וצובעת אותו בכתף.
״ביי קוף״ אמרתי ושיחררתי את החיבוק.
״ביי ילדונת״ הוא אמר בקול קר והלך.
״מי זה הפאקינג חתיך הזה?״ בר שואלת ואני מסתכלת עליו מתרחק.
״סער בוזגלו״ אמרתי ונשענתי על הספסל.
״פאק את חייבת לסדר לי אותו״ שיר אמרה וראיתי איך הלסת של מאור מתהדקת , עכשיו אני בטוחה שהוא מאוהב בה!
אחרי עוד שעה של דיבורים והרבה צחוקים חזרנו הבייתה.
״למה אתה מציע לה כבר?״ שאלתי את מאור שאני והוא הלכנו ביחד , הוא מלווה אותי לבית.
״אני לא אוהב אותה אבל״ הוא אמר וישר חייכתי.
״אני לא אמרתי למי אתה כל היום חושב עלייה זה ברור שאתה מאוהב בה״ אמרתי והוא הרים את הראש אליי.
״זה כזה ברור?״ הוא שאל ביאוש.
״כן אחי תציע לה כבר״ אמרתי ולקחתי את היד שלו וליפפתי אותה סביב הכתף שלי.
דיברנו עוד כמה דקות הצטלמנו כמובן ואז הגענו לבית שלי. נתתי לו נשיקה בלחי ונכנסתי למעלית.
עליתי לחדר שלי מחליפה את הבגדים לגופיה קצרה לבנה ומכנס בית רופף כחול.
שמתי את הטלפון שלי במטען והבטתי עליו במבט עצוב. יש לי אייפון חמש אס כבר שנתיים וחצי , מהרגע שהוא יצא לחניות אני קניתי אותו , כל המסך שלו מרוסק והכפתור של הבית לא עובד. ההורים שלי רוצים לקנות לי כבר הרבה זמן טלפון אבל קשה לי להיפרד ממנו נפשית.
נכנסתי למיטה ונרדמתי תוך כמה דקות.