פרק 1 - הבריחה

יצאתי החוצה מחדרי, דלת הבית הייתה פתוחה ולרגע קצר של הלם קפאתי במקומי. אני יכולה לברוח, לעזוב את הדירה העבושה הזאת, אני יכולה לעזוב. תפסתי את רגליי והתחלתי לרוץ, חציתי את קו הדלת בבטחה והמשכתי לרוץ. רצתי בין הרחובות משקיעה את כל האנרגיה המועטה שלי בריצה. זה הצ'אנס שלי.
לפתע קלטתי מצד מבטי טלפון ציבורי, בפנייה חדה שיניתי את כיווני לעברו, מתנשפת הגעתי אל הטלפון וחייגתי אל המשטרה. זכרתי עוד מילדותי את החוקים, משטרה ואחר כך אני בטוחה.

אייבי מוקסין הייתה ילדה תמימה ויפייפיה, לא שונה מרוב הילדים שהגיעו לגיל שתיים עשרה. אך בשונה מרובם, היא נחטפה.
היא נשבתה ונכפתה לעבור דברים שאיש אינו היה מאחל לה.