מצג

*הסיפור משתתף בתחרות wattys2016*

"עמדת בסמטה חשוכה, גופך רעד מהקור, ושיערך התעופף ברוח, בגדייך היו מקומטים ומלוכלכים. איני יודע מה השתלט על גופי, אבל באותו רגע שהרמתי אליך את ראשי תקף אותי רצון עז לחבק אותך, לעטוף ולגונן עליך. זה היה הרגע שהצלת אותי מחיים חסרי אהבה , את האור שלי, האור בחשכה שחייתי בה כל חיי״ .

אוולין רגילה שאנשים מנצלים אותה, פוגעים בה ומשליכים אותה לרחוב. אותו רחוב שבו היא גדלה וחיה בו כל חייה, הרחוב הוא החבר הכי טוב שלה. והאויב הכי גדול שלה.
עד הרגע שבו קיט מבחין בה, ומכניס אהבה ואמונה לחייה.
אך האם גם הוא יעזוב כמו שאר האנשים בחייה?

***מכיל תכנים גסים, קללות ואלימות
***זכויות שמורות לי***
מקווה שתאהבו ותסחפו לתוך הסיפור