מתחת לעץ - קיץ

מילה אחת יכולה לברוא או להחריב עולם.
להרים אותנו על כנפייה או להפיל אותנו על האדמה הקשוחה.
ומילה אחת.
ניצנוץ יחיד.
חברות
ופירגון
ופתאום

אני עפה. עפה על גב המילים. הן מרימות אותי מעלה מעלה מעלה. מעלות לי חיוך על הפנים. מאשרות לי להמשיך לכתוב וליצור עוד מילים. לנסות לגעת בעננים. בכוכבים. והירוק שעובר בחלון, והשמש שזורחת בשמיים, נותנים לי השראה, מאפשרים לי לעלות גבוה יותר ויותר. ואני רוצה להישאר שם לעד במקום הזה מעל המציאות, מעל הדאגה, מעל העננים, מעל כל דבר שיגע בי לרעה. בחום הנעים, כשהרוח נוגעת לי בפרצוף בנוגה, כשהשמיים והאדמה עצמה מחבקים אותי.

כי כזה הוא הכוח של מילה.
אחת.
יחידה.
בודדה.
אך לא חלשה.
אף פעם לא חלשה.

ברוכים.ות הבאים.ות לספר קטעי הכתיבה והשירים שלי, כוכבים נצנצים ומה שביניהם.
מקווה שתאהבו