Description
*ספר גמור* איזבלה: ״הוא מכר אותי?״ שאלתי אבל הבן זונה חסר רגשות לא ענה דבר. שנאתי את משפחת מנצ׳יני אבל שנאתי את לוקאס ודייגו יותר. דייגו היה הבן אדם ששבר את ליבי ולוקאס היה הבן אדם שציפיתי שיתקן אותו אבל שבר אותו יותר. אחרי שאבי מכר אותי אליהם, אליו, לא הייתה לי אפשרות אחרת אלא לנסות לראות את הלב שאין לו. הוא חסר רגשות. לא מדבר, לא מפרט, ובעיקר לא מביע חיבה. הייתי הצעצוע שלו אבל אז החלטתי שזהו, אם הוא לא רוצה להיפתח אז אני לא אפתח. אני מפחדת ממנו אבל לא מראה לו, אני לא אראה לו, לא עוד. ״אתה חתיכת בן זונה חסר רגשות איך יכולת לעשות את זה?!״ צעקתי, אין תגובה. לוקאס: היא רצתה שאני אתן את ליבה, גם אני רציתי אבל לא יכולתי. אחרי מה שעברתי, אני לא נפתח, לא עוד. אח שלי הבן זונה שבר אותה ורציתי לתקן ולעזור לה אבל אני בן זונה חסר רגשות. היא ניסתה לעזור לי להיפתח, היא רצתה שיקרה בינינו משהו, אבל אני לא. אחרי הרבה נסיונות כושלים שלה לעזור לי היא נסגרה גם כן, היה לי קשה בלי הדיבור שלה איתי, בלי לנסות לדבר איתי. מכרו אותה ואני הייתי הבן זונה שקיבל אותה. ״זה בזבוז זמן. תפסיקי לנסות.״ אמרתי והיא רק עמדה עם דמעות בעיניה. היא התקרבה אליי וסטרה לי, הגיע לי. איזבלה סיפרה לי הכל עליה, כל חלק וחלק ממנה ומה אני סיפרת? כלום ושום דבר.
פרק 1
