פרק ~1~ אור באפלה

לא הייתי צריך לנשק את סת׳. הייתי צריך להישאר בתוכנית ההתעלמות שלי.
מעכשיו גם ככה התעלם ממנו והוא ממני.

״פאק !״
פלטתי משפתיי לא מאמין למה שקרה.
נכנסתי למקלחת עוטף את עצמי במים.
נושף ומתיז אותם לכל עבר.

והוא רק ביקש את המספר שלי , אני חתיכת לוזר. אסור היה לי לעשות זאת. קולין הבהיר לי רק היום כמה כדי לי להתרחק ממנו.

הוא בטח רק שיחק בי השתעשע קצת.
עצמתי את עיניי נותן למים לטשטש את הדמעות שזולגות.

הוא לא היה צריך להתייחס אליי ככה זה גרם לי לטעות כלכך. אני כועס, כועס על עצמי ועליו על שנתן לי לחשוב כלכך מעבר.

אוסטין הוא נער תמים וטוב ההפך הגמור מסת׳. ששניהם נפגשים זה היה נראה כמו סתם מקריות. אבל זה לא היה מקרי ממש לא.
אוסטין הבין זאת , הוא ידע שסת׳ מושך אותו אליו.
סת׳ לא בשבילו, כולם ידעו זאת.
הוא ידע זאת בעצמו אבל משהו קרא לו.
והוא לא יכל להתעלם.

**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**