פרולוג: שייכת לאלה

☆הושלם☆

אנשי ממלכת החולות תמיד ידעו שמסוכן לשוט בים כשירח כחול מופיע בשמיים, פעם בחמישים שנה. ספינות לא חזרו לנמל ממנו יצאו. המלחים המעטים ששבו הביתה היו הרוסים, מקשקשים דברים על בתולות ים, האלה, הכוהנת. דבריהם של המטורפים נפטרו כלא יותר מעונשם של אנשים שלא צייתו לחוקים. כולם פשוט ידעו שזה אסור.

אבל אריקה מעולם לא צייתה לחוקים כשהם עמדו בדרכה להשיג את מה שרצתה. אחרי הכל, היא הייתה הנסיכה. וכשהספינה שלה נהרסת, ובמקום לטבוע היא נשארת בחיים; אריקה בטוחה שמישהו הציל אותה. היא זכרה פנים במים. אריקה נחושה בדעתה למצוא אותם שוב, גם אם זה אומר לשוט בים בירח כחול.