היא- מסיימת תואר ספרות בקולג׳, חייה מתוכננים בקפידה, היא חכמה, רצינית, חרוצה, קרה, קפדנית, מתוכננת, עקשנית, דעתנית, עומדת על שלה, לא מחלקת חיוכים בחינם מכיוון שכבר נכוותה מהאהבה השורפת. הוא- חייל, קצין בצבא ומפקד חוליה לשעבר, שהשתחרר לחופשה ארוכה מהצבא לאחר מבצע בעיראק, בו חברו הטוב ביותר נשרף לנגד עיניו ואהובת ליבו מתה לו בין הידיים. הוא מתוסבך, מוקף זכרונות רעים ועדיין מתעורר מזיע בלילות. הוא אינו מפונק, הוא חי את הרגע, הוא אינטליגנט ואדם רגוע באופיו עד שמתעסקים עם אנשים שהוא אוהב, הוא אינו שומר בבטן את דעותיו, הוא רגיל לכך שמצייתים לו. היא- רוצה לטייל בחופשת הסמסטר שלה ולבקר את סבתה שלא ראתה מזה 3 שנים. הוא- רוצה לטייל כדי לראות דברים יפים לפני שחוזר לשרת בצבא, כדי לחוות, כדי להמשיך בחייו, הוא רוצה לנצל את חופשתו מהצבא כדי לצבור מראות יפים של מקומות אליהם הוא אפילו לא מתכנן להגיע... כי מי יודע אם יחזור מהסבב הבא בשלום? . הוא, רוצה ללכת לאיבוד כדי למצוא את עצמו. היא, לא יודעת כמה טוב זה מרגיש ללכת לאיבוד בכיוון הנכון. להם- חברים משותפים. וכך דרכיהם נפגשות. הם יוצאים למסע יחד. איך שני הטיפוסים האלה יסתדרו? הם- לא יודעים מה מצפה להם באמת. ** חשוב לציין שההשראה שלי בחלק מהסיפור נלקחה מסיפורים וסרטים של

יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

התחלה חדשה, חברים חדשים, מפקד חדש. בכל אלו פוגשת אריאל בארבעה חודשי טירונות מפרכים, שבסופם, תגשים אריאל את חלום ילדותה- להיות חלק מגדוד קרקל. אך בדרכה קשיים רבים, והקושי הגדול ביותר הוא לא להתאהב במפקד. *** "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר בלי שום קשר, ואני חייכתי חיוך ביישני, "הוא סתם ילדותי." עיניי הביטו בעיניו השחורות, שגרמו למערבולת להיווצר בבטני. "זה מה שאני אוהב בו."

קללה של אושר או קללה של עצב? בלי הבטחות,אף אחד לא מבטיח שקללה יכולה להיות רעה ולהרוס הכל. קללה היא גם אהבה. המשך של הספר קללה √תכנים מיניים. √שפה גסה √דיבור מיני תאריך העלת הסיפור: 31/1/16

כשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששות, העצב..הכל מתפוגג בשנייה. אנחנו מתנתקים בשקט. מביטים בשמש שהפכה בינתיים לאדומה ומתחילה להיעלם לה אל תוך הים הכהה. אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. סוף סוף התפרקות. ❝ #1 רומנטיקה

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.

״למה אנחנו נופלים אתה יודע?״ לחשתי מניחה לרוח לשאת את המילים שלי. הרגשתי את המיטה מתקפלת תחת המשקל הנוסף וחיוך קטן ועצוב הופיע על פניי ״למה?״ הקול שלו גרם ללב שלי להחסיר פעימה, הכרחתי את פי להיפתח והמילים נשפכו ועשו את דרכן אליו. ״החיים הם לא רק קרני שמש ולבבות, החיים הם מערבולת, מנהרה חשוכה שנראה שאין לה סוף. כול מכה שאנחנו מקבלים היא חזקה יותר מהקודמת ואנחנו נופלים שוב ושוב אבל אנחנו עושים זאת כדי שנוכל להתחזק, כדי שנוכל לקום ולראות את האור בקצה המנהרה״. הופתעתי שהרגשתי את היד הגדולה שלו מלטפת את פניי, מנגבת את הדמעה הבודדה שהצליחה לברוח ולעשות את דרכה על לחיי ״אז למה את בוכה?״. פניתי ישירות אליו, מסתכלת בנקודה בה אני יודעת שהוא נמצא אבל עדיין הייתי עטופה בחשכה. ״אני בוכה כי אני לא חושבת שאוכל לקום הפעם, אני כבר לא יכולה לראות את האור״. כבר חמש עשרה שנה ליילה תומסון מתעוררת לחשכה מוחלטת, מאותו יום שהיא עברה את התאונה הארורה הזאת שגנבה את עינייה והשאירה אותה בעולם של חושך וצלילים, אבל ליילה היא שורדת ושהחיים הכו אותה היא קמה והכתה חזרה חזק יותר. דילן בראון הוא בלש במחלקת רצח שכול חיו סובבים סביב דבר אחד ודבר אחד בלבד: לצוד רוצחים. הוא גבר קשוח וחכם שסומך רק על האינסטינקטים שלו.

במציאות אחרת הכל היה יכול להיות שונה. הייתי יוצאת עם נער בגילי, חווה דברים שבנות בגיל שלי חוות או שפשוט הייתי נמצאת במקום אחר. אבל זה קרה, אני מוצאת את עצמי נקלעת לעולם שלא כל כך שיייך לי. אני פוגשת את העבריין הכי חזק בעולם התחתון. איידן סמית. עולם של אנשים גדולים. לא של אדם רגיל. עולם של פשע, רצח, של תאונות, של שנאה ואכזבה. בעולם הזה, אני מוצאת את האחד שממלא אותי. בלב שלם נותן לי חום ואהבה. אבל בעולם הזה, ישנם יותר חסרונות מאשר יתרונות. והחסרונות, נורא קשים.עבורי ועבור כל אחד אחר. זה עולם, שבו כל אחת רוצה להיות, אבל לא כל אחת רוצה לחוות אותו על בשרה. זה עולם..שמטלטל אותך. סיפור גמור. ••••••• √תכנים מיניים(אחריות של הקורא) √דיבור מיני √ שפה גסה לקוראות מגיל 16 ~~~~~~ תאריך פרסום 24.11.15

החיים שלי יולי ברנע היו די פשוטים , בית ספר וללכת לישון ב10 כדי לקום עירנית , ובימי שישי בלילה לצאת למרכז עם החברות הכי טובות שלה . היא יפהפייה , היא טובת לב , חמה ואוהבת . בת להורים דואגים ואוהבים ואחות קטנה לאח גדול בצבא , מצליחה בלימודים . לא שותה ולא מעשנת .לא יוצאת למסיבות , שומעת שירים שקטים רובם באנגלית , לא מתחצפת ואף פעם לא שוברת את החוקים . - רועי לוי , כל אחד באיזור באר שבע ידע שבכל מקום שרועי נמצא .. יש בעיות רועי קר לב , אדיש , חמום מוח ובעיקר אגואיסט , הוא משחק בבנות ונחשב ל״זיין״ של באר שבע והסביבה . הוא עשיר , וחיית מועודונים , אין לו בעיה להסתבך בידיעה שאבא שלו ידאג להכל . הוא שותה ומעשן ומיותר לציין שמשתמש בסמים . הוא לא אחד כזה שאכפת לו מאחרים , את רוב הזמן שלו הוא מבלה בלהיכנס לצרות . מה קורה כששני הפכים מתאהבים ? והאם זה לטובה?