היי קוראים לי אמה כרמלי בעיקרון החיים שלי נורמלים לחלוטין, אני בת יחידה וההורים שלי נחמדים ומאמינים בי בטירוף, אני די מקובלת בבית ספר שלי, הבנים רוצים לצאת איתי והבנות רוצות להיות חברות שלי, חבורת החברים שלי גדולה ואנחנו מקורבים ועוזרים אחד לשני כשצריך, יש לי ביטחון עצמי ותמיד אומרים לי שאני יפה חכמה מצחיקה וטובה, יש לי חבר חמוד שאוהב אותי ואני אוהבת אותו, אני לא חושבת שיש מישהי יותר מאושרת ממני... רגע רגע רגע, זה לא החיים שלי! היי קוראים לי אמה כרמלי והחיים שלי בזבל. יש לי שתי אחיות אחת גדולה שהיא בערך כל מה שאני חולמת להיות והשנייה קטנה אבל היא עדיין אוהבת אותי איכשהו, המערכת יחסים שלי עם ההורים... טוב אני אגיד את זה במילים עדינות- עמוק בתוך החרא, יש לי חברה אחת וכל שאר הילדים בבית ספר או לא מודעים לקיומי או צוחקים עליי- כיף נכון? אני חסרת ביטחון בגדול, הבן אדם היחיד שאי פעם הבין אותי עזב אותי וזה גרם לי להיכנס לדיכאון עם מחשבות אובדניות, לא ראיתי איך אני יוצאת מזה. טוב, אבל אז הוא הגיע - הגיבור שלי. ---- "ואני מבטיח שכל עוד זה תלוי בי, את תהיי מאושרת כל חייך," הוא חייך. "כן? אתה תהיה השמש בחיי?" הקנטתי אותו. "לא," הוא קם מכיסאו ונתן לי נשיקה על המצח, "אני אהיה הירח ואאיר לך את השעות החשוכות."

המשימה שלי הייתה קלה: 1. לגרום לו לרצות אותי. 2. לגרום לו לספר לי. 3. לבגוד בו ולשלוח אותו לכלא לכל חייו. לפחות חשבתי שהיא קלה. הארגון שלי היה תלוי בי. הממשלה הייתה תלויה בי. אבל נכנסתי למשחק מוחות שאי אפשר להתכונן אליו. הוא הביס אותי ואני הבסתי אותו עד שכל מה שנשאר בנינו היה מה שיש בין השקרים.

שניי תלמידים שלא סובלים אחד את השני הופכים לשותפים לחדר- והם מחליטים על חוק אחד פשוט: לא מדברים. בכלל.

טיפים יותר טובים מהספר הקודם! (כנראה, הקודם היה גרוע.)

בס״ד כל החיים שלי לימדו אותי דבר אחד, בעולם הזה אין מקום לרחמים. גדלתי בין אנשים שלא מפחדים ללכלך את הידיים. אנשים שמדברים בשקט... אבל גורמים לאחרים לשתוק. אני לא החייל של המדינה. אני החייל של המלחמות שאנשים אחרים מפחדים להילחם בהן. נאמנות, כבוד ונקמה. אלה החוקים היחידים שאני מכיר. בעולם שלי קוראים לי רפא. בעולם החיצוני קוראים לי רפאל איפרגן. בעולם שלי לא שואלים שאלות, רק מבצעים פקודות. אני הבכיר במאפיה שכולם מפחדים ממנה. האיש שהשם שלו עובר בלחישה. ואני בחיים לא טעיתי במטרה. עד שהיא הופיעה. - קוראים לי יהלי ללום. סיימתי צבא, והתחלתי ללמוד מחשבים. היום אני כבר עובדת עם השב״כ בערבוב מודיעיני בין המתקדמים שיש. אני אוהבת קודים, מסכים ומערכות. בעולם של מחשבים הכול הגיוני. יש חוקים, יש סדר. אבל יום אחד ביצעתי משימה אחת שלא הייתי צריכה לבצע. טעות אחת קטנה. פתאום מצאתי את עצמי בתוך מערכת שלא הייתה אמורה להיות קיימת. מערכת של אנשים מסוכנים. אנשים שלא מוחקים קבצים - הם מוחקים אנשים. ובין הרשימה שלהם עומד אדם אחד. רפא איפרגן. הבעיה היא... שהוא כבר מצא אותי. ולפעמים המפלצת שמגיעה לקחת אותך היא גם היחידה שיכולה להציל אותך.

קאנג ג'י-הו הוא הנהג הכי טוב בקוריאה. הוא מכריע נהגים על המסלול בלי להתאמץ, וחי את החיים במסלול המהיר - תרתי משמע. הוא רגיל לנצח, הוא רגיל שכולם סוגדים לו, והוא בטוח שאין אדם בעולם שיכול להישאר אדיש אליו. עד שהגיע המרוץ ההוא. נער מסתורי לבוש שחורים, מוסתר מתחת לכובע ומסכה, פשוט קם ועזב את היציע בזמן שג'י-הו חגג את הניצחון שלו. הוא לא הריע, הוא לא צילם, הוא אפילו לא הסתכל עליו פעמיים. מתוסכל מההתעלמות הבוטה, ג'י-הו הולך לשפוך את האגו הפצוע שלו בבר הכי נחשק בעיר, ושם הוא נתקל בבחור הכי מושך שראה בחייו. שיער חלק בצבע תכלת, עיני תכלת עמוקות ומהפנטות, פירסינג בגבה ועגילים שמעטרים את אוזניו. הוא לובש חולצה שחורה קצרה וצמודה, וג'ינס בגזרה נמוכה עם חגורה דקה שמדגישה כל קימור בגוף שלו. הוא נראה כמו פיתוי טהור, אבל לרוע מזלו של ג'י-הו - הברמן הזה לא מתרשם ממנו. אפילו לא קצת. מה שהוא לא ידע , זה שהברמן המושך זה הבחור המסתורי מהמירוץ , שלא היה מוכן ליפול לרגליי גי-הו השחצן . ג'י-הו נכנס למירוץ חדש ומסוכן: לשבור את שני הנערים שהעזו לסובב לו את הגב. מקום ראשון בגייז 😍😍😍 #אהבת בנים #יחסי כוחות #הטרדה מינית # תקיפה מינית # 18+ #סוף טוב זה הסיפור השני שלי , מקווה שתאהבו

אריאל גדל בבית שבו הפחד היה שגרה והכאב היה שקט יומיומי. אביו, אדם שבור ושקוע באלכוהול, הפך את חייו של בנו לסיוט מתמשך. כל יום עבור אריאל היה מאבק - לא רק מול האלימות, אלא גם מול המחשבות האפלות שלא הרפו ממנו. הוא התרגל להרגיש בלתי נראה, חסר ערך, וכזה שלאף אחד לא באמת אכפת ממנו. המחשבה היחידה שחזרה שוב ושוב בראשו הייתה הרצון להיעלם, להפסיק להרגיש. אבל לילה אחד, ברגע שנראה אבוד במיוחד, משהו בלתי צפוי קורה. בתוך החשכה והכאוס, מופיע נער מסתורי - יפה בצורה כמעט לא מציאותית, עם נוכחות שקטה אך חזקה. הוא לא נראה מפוחד, ולא מהסס להתערב. לראשונה מזה שנים, מישהו עומד בין אריאל לבין אביו. המפגש הזה מטלטל את עולמו של אריאל. מי הנער הזה? למה הוא עוזר לו? והאם זו באמת התחלה של דרך החוצה - או רק רגע חולף של תקווה בתוך מציאות אכזרית? זהו סיפור על כאב, אבל גם על האפשרות לשינוי. על הקצה שבין ייאוש לתקווה, ועל הרגע שבו אדם אחד - אפילו זר - יכול לשנות גורל שלם. האם אריאל יצליח להיחלץ מהחיים שהוא מכיר, או שהעבר ימשיך לרדוף אותו גם כשנדמה שיש אור בקצה הדרך? שימו לב יתכן והספר יכלול תכניים מיניים מפורשים!!!!!!!!!!!!!!!!