אני בסך הכל עוד ילדה בת 18 שעובדת בבית קפה בירושלים, אני באה מבית חילוני גמור, נולדתי בשכונה חילונית בירושלים וכל סופי שבוע בילינו בים. פתאום ביום אחד הגיעו חבורה של בני ישיבה. הם הגיעו כל יום בשעה חמש וחצי, לאט לאט אני מתחברת לעולם הדתי, התחלתי לשמוע שיעורי תורה והתאהבתי בעולם הדתי, אחד מילדי הישיבה שהגיעו היה אחד שתפס את עיניי, הוא היה מגיע קבוע כל יום. הוא ממש שם עלי את העין שלו, התחלתי לחקור יותר על העולם הזה, לקרוא תהילים, להודות לו שקמתי בבוקר, עוד צעד, ועוד צעד, עד הגאולה שלי. לקוראים היקרים שלי, זה ספר שבאמת קשור טיפה אלי, טיפה לקשר שלי עם בורא עולם, עוד צעד ועוד צעד ואני מגלה עוד ועוד, הספר הזה נכתב באהבה ממני, אני מבטיחה לכם שלא תפסיקו להסמיק🌹❤️

מליסיה היחידה שראתה אותי כשלא היה לי דבר. נכנסת מתחת לעור. ממכרת. ועכשיו לה אין כלום ולי יש הכול. והיא עדיין המורדת שהיא, עושה צרות במשמרת שלי.

תבל- גדלתי רק עם אחים. הם תמיד שמרו עליי, עטפו אותי, ניסו להגן עליי מכל דבר. אבל אף פעם לא הייתי "כמו האחרות". תמיד הייתי הילדה ששונה בנוף. זה לא משנה כמה הם יגנו עליי זה לא שינה את מה שנשאר בי. השריטות לא נעלמות. הן פשוט לומדות לחיות איתך. ואני? כנראה שתמיד אהיה הילדה הזאת. זאת שפשוט צריכה ללמוד לחיות עם עצמה. הדבר האחרון שציפיתי לו אחרי כל מה שעברתי עם הארוס שלי לשעבר, זה שהשכן החדש שלי יהיה לא אחר מאשר החבר הכי טוב של אחי, אריאל אסולין. אריאל- יש לי רק אחיות. אני רגיל לשמור עליהן מכל דבר, להיות זה שמגן. אבל אף פעם לא היה מי שישמור עליי. אחרי הצבא קיבלתי את השריטה שלי, כזאת שלא באמת מדברים עליה. לא האמנתי שמישהי תוכל להכיל מישהו כמוני. "פגום" זאת המילה שהכי קרובה למה שאני מרגיש לפעמים, גם אם אני לא אומר את זה בקול. הצלקת שלי בגוף אולי תישאר לנצח, אבל מה שבאמת לא עובר זה מה שיש בפנים. החוסר ביטחון. קניתי את הדירה הראשונה שלי, וביקשתי עזרה מאחותו של החבר הכי טוב שלי. רק שלא ציפיתי לזה, שדווקא היא תהיה השכנה החדשה שלי,תבל בנימין.

בואו נגיד שלמרינט יש מחברת מיוחדת. המחברת הזאת מלאה בציורים של הבית העתידי שלהם, של אדריאן בתור מבוגר מתעסק במספר מקצועות, של החתונה של מרינט ואדריאן והכי חשוב, הילדים העתידיים שלהם. בואו נגיד שאדריאן מצא את המחברת הזאת. (פאנפיק אדרינט) סדרת וואן-שוטים שנכתבה על ידי כותב הפאנפיק המיאו-שלם הזה: Miraculous_Max (Maximilian_Alexander) ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלו באנגלית: https://archiveofourown.org/series/1357144 מוזמנים.ות, להשאיר לו פידבק מדהים, כי הכי מגיע לו!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

כמה קשה זה להחביא את הזהות הסודית שלך מחברך לדירה? (ספוילר: מאוד קשה) (פאנפיק אדרינט+ליידינואר) קרדיט ענקי לכותבות הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: Boogum ו-marimbles ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלהן באנגלית: https://archiveofourown.org/works/31678781/chapters/78401579 מוזמנים.ות להשאיר להן פידבק מדהים, כי הכי מגיע להן!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

קורה אחרי הפרק "האק-סאן". החיפושית הביאה לחתול השחור שיקוי שרקחה שבטעות הפך אותו לילד בן תשע בלי הזיכרונות האחרונים שלו. איך היא מתכוונת לטפל בחתול שחור קטנטן בזמן שתנסה להגן על הזהויות הסודיות שלהם? או יותר חשוב - איך היא תתמודד עם חמידות יתר ותמימות של השותף המכווץ שלה? (פאנפיק ליידינואר+אדרינט) קרדיט ענקי לכותבת הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: Jaron5 ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלה באנגלית: https://archiveofourown.org/works/54285838/chapters/137481145 מוזמנים.ות להשאיר לה פידבק מדהים, כי הכי מגיע לה!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

מרינט נרגשת. היא מבלה את אחר-הצהריים שלה במוזיאון עם אדריאן, ואפילו כשמנון מצטרפת אליהם במפתיע, שום דבר לא יכול להרוס את מצב רוחה. אחרי הכל, מה כבר יכול להשתבש כששני נערים בני שבע עשרה שומרים על ילדה בת שבע? לא מעט דברים, מסתבר. קרדיט ענקי לכותבות הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: מאירין (כתיבה) - https://maerynn-blog.tumblr.com/ עדן דפני (כתיבה ואיור) - https://edendaphne.tumblr.com/ מוזמנים.ות להשאיר להן פידבק מדהים, כי הכי מגיע להן!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

"זאת אומרת, כמה טיפשים ראש העיר חושב שאנחנו? כשהוא מציע לנו חדר תמידי במלון בתור 'תודה על כל העבודה שלנו בשביל פריז', כאילו שזה לא ברור שזה סתם תכסיס פוליטי בכדי להציג את עצמו בעין טובה אחרי כל הסיפור של מימון בית הספר, כאילו שנרשה לעצמנו לישון במלון שהוצע לנו בפומבי, ופשוט נשב ונחכה שעש-לילה-" "זה בניין ממש גדול," הוא הדגיש, ולפחות הוא נראה משועשע, כי היא בטוח שלא הייתה משועשעת מכל העניין, "אף אחד חוץ מאיתנו יודע איזה חדר נתנו לנו." "זה לא משנה!" היא לעגה, "זה עדיין סיכון הביטחון שלנו, הוא עדיין יכול לאתר את המיקום שלנו בכל דקה! חוץ מזה," היא הצביעה על המיטה פעם נוספת, "אולי שכחת? אבל נתנו לנו מיטה. מיטה. אחת!" או, החיפושית והחתול השחור קיבלו חדר במלון מהעיר, שמן הסתם הם אפילו לא יחשבו לשהות בו. אחרי הכל, זה לא יהיה מקצועי מצידם, נכון? (פאנפיק ליידינואר) קרדיט ענקי לכותבת הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: Buggachat ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלה באנגלית: https://archiveofourown.org/works/40286409 מוזמנים.ות להשאיר לה פידבק מדהים, כי הכי מגיע לה!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

אחות בבית חולים בת 25 עם ילד בן 10 ושוטרת שמאוהבת בה מהרגע הראשון שהיא ראתה אותה כשהיא באה לעצור אותה? מי יקרא דבר כזה? בנותוש ט ר י ג ר י ם ! טריגרים אחושרמוטה. אני לא מפרטת.

After a wrong number texted Tony does some investigating but the answer to his question only make him more concerned On the other side of the phone Percy and the other Demigods try's to find Nico after he runs off but as time goes on they only get more concerned for his safety and well-being This work is currently being edited so things might not line up right I gave up on editing, middle school me basically wrote a fever dream. I wish luck upon anyone who decides to venture into the plot of, "idk what to have them say, so guess Nico's gonna disappear." #1 in Percy on August 24 2020 #1 in PercyJackson on September 27 2020 #1 in Hoo on January 31 2021 #5 in tony on February 8 2021